טוראי אלישע שושני ז"ל

קורות חיים

אלישע, בן אליעזר ושמסי, נולד ב-כ' בטבת ת"ש 1/9/1940 בעיר המדן שבפרס. בן שנתיים היה כשמתה עליו אמו ומאז טיפלה בו אחותו: כעבור שלוש שנים נתייתם גם מאביו ולאחר האסון הזה חי בבית סבתו במשך שלוש שנים ומחצה, לאחר מכן עלה יחד עם אחיו לארץ בשנת 1949 והם הגיעו לארץ בסוף מלחמת הקוממיות במסגרת "עליית הנוער". אחרי תקופה של חדשיים, אשר בה חיו במחנות עולים, נתקבלו למוסד "אונים". משם הועבר אלישע למוסד "תלפיות" ואז בא פירוד בינו לביו אחיו. עד לאותו זמן היה בודד בארץ ולא היה לו קרוב מלבד אחיו: אך בשנת 1950-1951 עלו שתי אחיותיו וזה הקל עליו בהרבה. עברו כמה שנים ואלישע סיים את לימודיו היסודיים ועבר ללמוד בישיבה "נחלים", שבה שהה שנתיים. לאחר-מכן עבר לגור עם אחותו הבכירה. את התקופה שלפני הגיוס לצה"ל ניצל לשם לימוד מקצוע: עסק בחשמלאות בניין ולאחר מכן בצבעות, זה המקצוע אשר בו המשיך עד יומו האחרון. לצה"ל גויס במאי 1958 ושירת ביחידת נח"ל מוצנח.

ביחידה זו גילה מרץ, יוזמה ודביקות במטרה. זמן מה הוכרז כחיל מצטיין בגדודו וקיבל מכתב הוקרה מידי נשיא-המדינה דאז, יצחק בן צבי ז"ל. לאחר שחרורו משירותו הסדיר פנה אלישע לבניין.

בחייו האזרחיים היה נכון לעזור לכל אדם ולסייע לו בכל מבלי לצפות לגמול על מעשיו הטובים: הוא ראה אותם כחובה. את שעותיו הפנויות ניצל בין השאר לשיפוץ דירתו. הוא היה נקרא למילואים מפעם לפעם ובשירות זה עבר קורס קשר ושירת כקשר יחידתי. גם לפני מלחמת ששת הימים נקרא לדגל וביום הרביעי לקרבות, הוא כ"ט באייר תשכ"ז (8.6.1967), נפל בקרב שנערך במבואות רפיח בנסותו לחלץ ג'יפ אשר עלה על מוקש. הניח אשה שהיתה בהריון. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי והועבר לאחר-מכן למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. זכרו הועלה ב"יסודות", בטאון הסתדרות פועלי הבניין.