תפריט נגישות

סמ"ר משה אהרוני ז"ל

משה אהרוני
בן 26 בנפלו
בן סוזי ואריה
נולד ברומניה
בי"א באב תש"ז, 28/7/1947
התגייס ב-14.8.1966
שרת בחיל השריון
יחידה: גד' 9228
נפל בקרב
בכ"ה בתשרי תשל"ד, 21/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: האגם המר
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
חלקה: 9, שורה: 2, קבר: 30.

קורות חיים

משה (ג'ינג'י), בן סוזי (זיסל) ואריה (לייבה) ז"ל, נולד ביום י"א באב תש"ז (28.7.1947) בבוטושן שברומניה, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1965. הוא למד בבית- ספר יסודי ובבית-ספר תיכון, וכן תקופה קצרה בפקולטה להידרוטכניקה בטכניון שבעיר מולדתו. משה היה תלמיד חרוץ והצטיין במקצועות הריאליים. כבר בהיותו בן ארבע ידע לקרוא ולחשב. עזה הייתה אהבתו לספר ושעות רבות עשה בספריות ובחנויות ספרים. הוא השתתף בתחרויות במתימטיקה ובפיסיקה, ובאחת התחרויות הארציות לנוער הוכשל בנקודה אחת, לבל יזכה הוא, היהודי, במקום הראשון. משה גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1966 והוצב לחיל-השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס מקצועות טנק "שרמן", בקורס למפקדי טנק "שרמן" ובקורס למפקדי טנק "פאטון". הוא היה חייל טוב ומסור לתפקידו, ומפקד היודע לדאוג דאגה כנה לפקודיו. במלחמת ששת הימים השתתף בקרבות ונפצע כבר ביומה הראשון של המלחמה. על שהשתתף במלחמה בשנת 1967 הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים" שבועות אחדים לפני שאמור היה להשתחרר מן השירות הצבאי הסדיר עלה רכבו על מוקש והוא נפצע. כשהחלים הורד הפרופיל הרפואי שלו והוא שוחרר מן השירות הקרבי. לאחר זמן ובקשות חוזרות ונשנות הוחזר ליחידתו. את מלחמת ההתשה עשה על גדת התעלה ותמיד ראוהו כשהוא גחון על ספריו ומחברותיו ולומד לאור נרות. אחרי ששוחרר מהשירות הסדיר למד באוניברסיטה העברית בירושלים בפקולטה למתימטיקה ולפיסיקה, השלים את לימודיו לתואר הראשון, נתמנה לאסיסטנט, המשיך ללמוד לתואר השני, ואף הוענקה לו מלגה על שהצטיין בלימודיו. אחד ממוריו העיד עליו ש"היה עצמאי בלימודיו והייתה בו רעננות בתפיסת נושאי הלימוד". משה היה מסור מאוד לחבריו, אוהב חברה ועליז, וידע לשמוח במסיבות רעים בשירה ובנגינה על אקורדיון. הוא ידע לקרב אליו רחוקים וגם הסטודנטים הלא-יהודים בעיר מולדתו אהבוהו והוא אהב את כולם. מעורב היה בהפגנות ובמעשים נגד אי-צדק חברתי, התמרד תדיר על אי-איכפתיות, על חוסר התחשבות ועל אנוכיות. הוא כאב את כאבן של שכבות המצוקה וביטא זאת בהשתתפות בהפגנות פוליטיות. אך את עיקר מרצו הקדיש למאמץ החינוכי, שעשה כמורה בבית- ספר לטעוני-טיפוח. משה נקשר עמוקות לתלמידיו וחיבר בשבילם ספר אלגברה, שהתאים לדרישותיהם המיוחדות. אישיותו הרבגונית התבטאה גם בריבוי התחומים האינטלקטואליים שהתעניין בהם ִ היסטוריה, ספרות ומדעים מדויקים. הוא אהב את הדברים הפנטסטיים בתחום המדעים המדויקים. הוא התבלט כסטודנט מקורי, בעל "ראש פתוח" ונכרה אצלו רגישות רבה למעשי עוול. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים גויס ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני, שם השתתף בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים.

ביום כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.1973) נפל משה בקרב על מתחם "מיסורי" מצפון-מזרח לאגם המר הגדול. פעם אחר פעם אולץ לנטוש את הטנקים שלו לאחר שנפגעו, ועלה על טנקים אחרים שנמצאו לו. לאחר שהצטרף לטנק של מפקדו, נתפסה רגלו בתותח הטנק ונשברה. המצרים, שקרבו אל עבר הטנק, ירו בו והרגוהו. תחילה נחשב לנעדר. לימים זוהתה גופתו הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אב (שנפטר כעבור שנתיים) אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

הוריו יסדו קרן לשתי מלגות האחת לתלמיד מצטיין מתלמידי בית-הספר התיכון-עירוני ד' בירושלים (שמשה לימד בו) והאחת לסטודנט מצטיין מהאוניברסיטה העברית בירושלים. דברים לזכרו כלולים בחוברת שהוציאה לאור האוניברסיטה העברית בירושלים לזכר בוגריה שנפלו במלחמה וכן בחוברת שהוציא לאור בנק הפועלים לזכר בני משפחות העובדים שנפלו במלחמת יום-הכיפורים.

בניית אתרים: