תפריט נגישות

סגן יהונתן אגר מרכוס ז"ל

יהונתן אגר
בן 26 בנפלו
בן נחמה ושלמה
נולד בקיבוץ בית השיטה
בג' באייר תש"ז, 23/4/1947
התגורר בדגניה א'
התגייס ב-17.5.1965
שרת בחיל השריון
יחידה: עת 19 ר"מ משתלמים
נפל בקרב
בי"ב בתשרי תשל"ד, 8/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: גשר פירדאן
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: קיבוץ דגניה א'
הותיר: אשה: יוספה

קורות חיים

יהונתן, בן נחמה ושלמה, נולד ביום ג' באייר תש"ז (23.4.1947) בקיבוץ בית השיטה מול הרי הגלבוע. שם נוסף ניתן לו-יוסף; לזכר אבי סבתו, ר' יוסף אשלבכר זצ"ל. עם משפחתו עבר יהונתן לפרדס חנה, ואחרי כן לקבוצת דגניה א', בה גדל והתחנך.

יהונתן היה ילד ביישן ורגיש, שגדל תוך מאבקים עם עצמו, בבית ובבית-הספר. עוד בנערותו השתלב בעבודה החקלאית, ואהב את חלקת הדשא בה טיפל. הרודום, סלק הסוכר והתמרים היו ילדי טיפוחיו, החקלאות הייתה חלק מעצמו, והייתה קשורה למסורת שלמה של נאמנות ואהבה לשדה, לעמק, להרים, לארץ כולה ולעברה. הרבה לטייל והשתתף בחפירות ארכיאולוגיות במצדה ובמכתש תמנע. אהבתו לחיים הייתה מוחשית, רצה לחוות הרבה, והכל בחמשת חושיו. היה שתקן ומסוגר, אך ברגישות גדולה קלט והבין ללבו של הזולת. אהוב על חבריו, רע טוב, מסור, ונכון למלא על הצד הטוב ביותר כל תפקיד ומשימה שהוטלו עליו. נעים בחברה ואיש שיחה מעניין, אך בוחר לשתוק לגבי הדברים החשובים באמת.

יהונתן גויס לצה"ל בחודש מאי 1965 והתנדב לחיל הצנחנים, אולם לאחר שסיים קורס קצינים הוצב כמ"מ ביחידת שריון. הוא לא היה בעל תודעת משמעת נוקשה וגינוני צבא חיצוניים היו זרים לו, אך קפדן היה בנושאים המבצעיים, אהוב על פקודיו ועל חבריו המפקדים. בחוות הדעת של מפקדיו נאמר: "קצין אחראי, לויאלי, משתדל מאוד להצליח בתפקידים המוטלים עליו, מסור, הגון וממושמע, עצמאי ובעל יוזמה". במלחמת ששת הימים היה בכוח הפורץ מרפיח אל-עריש בואך תעלת סואץ.

לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר חזר יהונתן לדגניה, לעבודה החקלאית, ושילב בה עבודה חינוכית כמדריך קבוצת ילדים. שם באה לביטוי יכולתו ליצור סביבו רוח טובה של ידידות והבנה עם הילדים. שנתיים עשה בדגניה ולאחר לבטים, מתוך רצון לבטא עצמו ולמצות יכולתו במשק חקלאי עצמאי במושב, החליט לעזוב את הקיבוץ.

בספטמבר 1972 נשא לאישה את יוספה, ויחד התכוננו להתיישב במושב ערוגות. באותה תקופה קיבל יהונתן על עצמו הקמת חווה לגידול תרנגולי הודו לרבייה, ליד מושב חצב בדרום. במסירות גדולה עשה ימים כלילות תוך לימוד בעיות הענף, שהיה זר לו עד אז, והניח יסודות לחווה, אשר מראשיתה הייתה לדוגמא ולמופת.

אך לראות בהשלמת מפעלו לא זכה. עם יללת צופרי יום הכיפורים עזב יהונתן את ביתו; ביום ה-8 באוקטובר 1973 יצא בראש כוח הטנקים לקרב הבלימה. בשעות הצהריים יצא עם שלושה טנקים ששרדו לגדות התעלה, ליד גשר הפירדן, ומשם לא חזר. יהונתן הובא לקבורה בבית הקברות שבדגניה א'.

בדברי הפרידה של מפקדו נאמר: "לא איש מלחמות ואף לא איש צבאות היה יהונתן, אולם כשהוזעק לבלימת כוחות האויב, ביצע את השליחות המוטלת עליו באמונה ובאומץ לב, והקפיד להימצא בראש המסתערים". כאז "קשת יהונתן לא נסוג אחור".

בניית אתרים: