תפריט נגישות

רס"ן יעקב אביתר ז"ל

יעקב אביתר
בן 35 בנפלו
בן הינדה וזאב
נולד בד' בסיון תרצ"ב, 8/6/1932
התגורר במעוז חיים
התגייס ב-1950
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 188 פלס"ר 45
נפל בקרב
בכ"ז באייר תשכ"ז, 6/6/1967
במלחמת ששת הימים
מקום נפילה: עמק דותן
באזור יהודה ושומרון
מקום קבורה: קיבוץ מעוז חיים
הותיר: אשה בהריון ושני בנים

קורות חיים

יעקב (יענקלה), בן הינדה וזאב, נולד ביום ד' בסיון תרצ"ב (8.6.32) בעיירה הושצ'ה שבפולין (עכשיו אוקראינה). בהיותו בן שמונה חודשים עלו הוריו אתו ועם אחותו הבכירה לארץ ישראל. עד גיל 15 גדל בתל-אביב. את לימודיו היסודיים סיים בביה"ס "כרמל" ולאחר מכן עבר לתיכון עירוני א', ואף כי היה תלמיד מעולה, בעיקר במקצועות הריאליים, עזב בסיום החמישית את ביה"ס ועבר יחד עם קבוצת "הנוער העובד" שאליה השתייך לקיבוץ מעוז-חיים, במסגרת חברת נוער. עד מהרה התקשר לחיי החברה והעבודה במשק, וכשהתאחדה חברת הנוער עם כיתת בני המשק נעשה אף הוא חבר במחזור הראשון של ביה"ס במעוז. היה זה בשלהי מלחמת השחרור ויענקלה נתן את מלוא חלקו בשמירה ובעבודה בענף השלחין.

ב-1950 גוייס יחד עם כל בני המחזור לצה"ל, מבסיס הטירונים עבר ישר לקורס קצינים, סיים את שירותו בצה"ל בדרגת סגן וחזר לביתו במעוז. שנים התמיד בעבודה בשלחין, וב-1956 נבחר לתפקיד של ריכוז קניות וחבר במזכירות המשק. בשנת 1957 כשהקיבוץ גייס משפחות מהמשקים הותיקים לעזרת המשקים הצעירים, התגייס יענקלה עם נירה רעייתו לעזרת קיבוץ נתיב-הל"ה, שם גם נולד בנם בכורם נדב. לאחר שנתיים חזרה המשפחה למעוז, ויענקלה נשלח לקורס רכזי משק במדרשת רופין, ובסיומו מילא תפקיד של ריכוז עבודה במשק. כאשר נוצר מחסור בכוחות הוראה בביה"ס קיבל יענקלה על עצמו את הוראת וחינוך כיתה ט'. הוא הצליח מאוד בתפקידו ונעשה גם מרכז חברת הילדים של כל בית הספר.

בשנת 1966 יצא יענקלה ללמוד הוראה בסמינר "אורנים". הכשרה זו לא זכה לסיים. כל אותן שנים המשיך יענקלה בקשרים מלאים עם צה"ל במסגרת מילואים. באוקטובר 1959 כסרן, סיים קורס מ"פאים שיריון, וב- 1963 התמנה כמפקד סיירת 45 של חטיבה 188 והועלה לרב-סרן. צווי הקריאה למילואים תכפו ובאו. לתפקידו כמפקד התייחס במלוא הרצינות, עם זאת לא נטל לעצמו שום זכויות יתר.

אף שנטה לאוירה של יחסי חברות ביחידה - דרש ביצוע צבאי מושלם. בשנתו האחרונה גברה פעילותו ביחידה ובגבור המתיחות לפני מלחמת ששת הימים, לא עבר כמעט שבוע שלא נקרא מ"אורנים" לבוא לבסיס לפגישות, ישיבות ותדרוכים. במלחמה עצמה התכונן להיות בין העולים צפונה לגולן, שממנו נפתחה הרעה, אך נקרא לשומרון ושם נפל בקרב בעמק דותן ביום השני לקרבות, כ"ז אייר תשכ"ז, שעה שניסה לחלץ חיילים ממארב טנקים.

על חלקו בקרבות צויין לשבח על "גילוי אומץ לב, תושיה ומנהיגות למופת בשדה הקרב". הניח אשה בהריון ושני בנים - נדב וחגי. בתו, תמר, נולדה חמישה חודשים לאחר נפול אביה. הובא לקבורות בבית הקברות הארעי בנהריה, ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בקיבוצו, מעוז-חיים.

יצא ספר לזכרו.

בניית אתרים: