תפריט נגישות

סרן יעקב "יקי" וג גולן ז"ל

יעקב וג
בן 24 בנפלו
בן נטי והרמן
נולד בטרנסילבניה
בכ"ב בתשרי תרפ"ד, 2/10/1923
התגורר במרחביה (קיבוץ)
שרת בפלמ"ח - חטיבת הראל, חיל השריון
יחידה: הגדוד השישי - "ירושלים", חט' 7, גד' 79
נפל בקרב
בכ"א באייר תש"ח, 30/5/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: משטרת לטרון
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ב, חלקה: 1, קבר: 90.
קבר אחים

קורות חיים

בן הרמן ונטי. נולד ב- 2.10.1923 בקלוז' (קלוזנבורג) שבטרנסילבניה, רומניה. גדל בתקופה שהשילטון הרומני חיסל את בתי הספר העבריים וחינוכו העממי והתיכוני היה ברומנית ובהונגרית (שפת אמו). אך בעודו נער מצא מאליו את הדרך לתנועת "השומר הצעיר" וכשעלה ארצה ב- 1941 נכנס ל"חברת הנוער" בקיבוץ מרחביה.

התחנך חינוך עברי חדש ברוח תנועתו, התאמן בעבודת הפלחה והשפיע על חבריו ממסירותו לרעיון ולעבודה. עבר תקופת השלמה בגן שמואל ומשחזר התמסר עוד יותר לכל עבודה, כגדולה כקטנה, בפלחה לכל סוגיה, עד שהטילו עליו, על צעיר ועולה חדש, ריכוז עבודות הפלחה בקיבוץ הותיק, והישגיו התבטאו בחסכון ימי עבודה רבים.

בנה לו קן משפחה בקיבוץ, אך משגויס לפלמ"ח ראה רק לעיתים רחוקות את אשתו ובנו הפעוט ואת משפחת הקיבוץ הגדולה והתמסר כולו לשירותו החדש וגם בו הנהיג - כמפקד זוטר - ועד למפקד פלוגה - את יסודות המשמעת, המסירות לשירות והחברות, כמו בעבודתו בקיבוץ.

בחורף תש"ח שירת עם פלוגתו בהרי יהודה. מאנשיו (ביניהם גם מגויסים חדשים) תבע את המכסימום וחינכם לכך, ואת טובתם דרש בתוקף מהפיקוד הגבוה. היה מפקד הקו לליווי שיירות בדרך ירושלים - השפלה, השתתף בפעולת "נחשון", הצטרף עם פלוגתו לגדוד החמישי והשתתף בקרבות נגד הלגיון הערבי. בעת סערת רוחות בין חברי הפלמ"ח, ימי ויכוחים על עתיד הפלמ"ח ועתיד חטיבה זו, ימי בלבול ואי-בהירות נלחם יחד עם חניכיו-חבריו, כדי לשאת את שם הכבוד "איש פלמ"ח".

באחד ממכתביו כתב:".. חבל שזאת היא הדרך שעלינו ללכת בה, אבל יש לי האמונה שנגיע למטרותינו, למרות הכל. יכול להיות שיהיו רבים שהיו רוצים להגיע גם לסיום המחזה והם לא יגיעו. אך אלה שיגיעו והדורות הבאים יוכלו לקצור את יבול העמל והדם שנשפך על השגת עצמאותינו".

הועבר לפקד על פלוגת משורינים ובשעת ניסיון לכבוש את לטרון הצליח לפרוץ לתוך בנין המשטרה. בנסיגה לפי פקודה שקד על הוצאת כל הפצועים, ומשנפצע גם הוא בחזהו הוסיף לרוץ מפצוע לפצוע וקרא: "מי שיכול - יסתלק. אותי תשאירו כאן". אחד הנהגים תפסו בזרועותיו ואמר להשכיבו על הזחל למרות פקודותיו, אך כעבור רגעים אחדים מת.

כאיש פלמ"ח חי, לחם ונפל. שלושה כדורים פגעו בו והוא המשיך לפקד - עד שמת בזרועות חבריו - ועוד המשימה מול עיניו: לפרוץ, לנצח... נפל אור ליום 30.5.1948. הועבר להר הרצל ב- 17.11.1949.

אחרי נופלו נקבעה לו דרגת סרן לפי פקודת מטכ"ל. זכרו הועלה בחוברת "ששה שנפלו" (הוצאת קיבוץ מרחביה לזכר ששת חלליו).

בניית אתרים: