תפריט נגישות

רס"ל דניאל ברקוביץ ז"ל

דניאל ברקוביץ
בן 22 בנפלו
בן תמר ומשה
נולד בברית המועצות
בב' בכסלו תשי"ב, 10/12/1951
התגורר בניר דוד (תל עמל)
התגייס ב-נובמבר 1970
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 188, גד' 53
נפל בקרב
בי"ד בתשרי תשל"ד, 10/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: הר יוסיפון
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: קיבוץ ניר דוד
הותיר: הורים ושתי אחיות
בעל עיטור המופת

קורות חיים

דניאל, בן תמר ומשה, נולד ביום ב' בכסלו תשי"ב (10.12.1951) במוסקבה שבברית המועצות. בשנת 1959 עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בקיבוץ ניר-דוד, שם צורף דני לקבוצת "רקפת". את לימודיו היסודיים סיים בקיבוצו ניר-דוד, ואחר כך עבר עם קבוצתו למוסד החינוכי "גלבוע", שם השלים את לימודיו התיכוניים. דני היה חסר מנוחה מטבעו ותמיד היה שרוי במצב של חיפושים - אחר היפה, הנכון, המושלם. הוא הצטיין בעירנות אינטלקטואלית, במחשבה עצמאית ובעמידה איתנה על דעותיו ועל אמונותיו. בקבוצת נירים היה דני פעיל מאוד, ואף הדריך בקן של תנועת השומר הצעיר. אך אהבתו הגדולה ביותר הייתה האמנות. מגיל צעיר החל בגישושים ראשונים למציאת קווי יצירה אינדיבידואלים גם בתחום האמנות הפלסטית - בפיסול, וגם בכתיבת שירים וסיפורים. ספרה עליו מורתו: "בכל כיתה יש מספר תלמידים שבשעה שמורה מכין את שיעורו, הוא בוחנו בעיניהם. וכשעומדים בפני הכיתה, מחפשים זוג עיניים בהן נדלק הניצוץ ובשבילו כדאי המאמץ. בשבילי היה זה דני. זיק התמיד שבעיניו רמז לי שהנה יש מישהו שבשבילו יצרתי הוויה".

דניאל גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השלים בהצטיינות קורס מש"קים, קורס נהגי-טנק וקורס מפקדי טנקים. הוא התייחס אל תפקידו ביחידה במלוא הרצינות. הייתה בו בגרות רבה מהמקובל בגילו והוא לא נזקק לשררה כדי לפקד על חייליו. במחלקתו שררה תמיד אווירה נעימה, ומפקדיו, שהכירו בכשרונותיו, סמכו עליו "בעיניים עיוורות", כפי שאמר סגן-אלוף יוסי.

בתקופת שירותו בצבא השתתף דני בכמה וכמה קרבות: בפשיטה ללבנון היה אחד המצטיינים; בקרב על ציר חושנייה פעל ביזמה ובתושיה רבה, ובתקרית עם הסורים בשלהי שנת 1972, השמיד שני טנקים. על פועלו בתקרית זו הוענקה לו תעודת הצטיינות. במלחמת יום הכיפורים השתתף דני בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת- הגולן. ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), נפגע ונהרג בקרב הפריצה לתל יוסיפון. על גבורתו בקרבות זכה דני לעיטור המופת, והרי סיפור הקרב כפי שהובא בעיתון "במחנה":

"יחידתו של דני ישבה בציר חושנייה. בניסיון הפריצה הסורי הראשון על הציר, חסמו דני ושמוליק הסמג"ד טור שריון סורי גדול והשמידו ממנו כארבעים טנקים. בשעות הערב, כאשר נפצע הסמג"ד עבר הפיקוד לידיו של דני. משלב זה נודע דני בקשר בכינוי 'כוח ברקוביץ' וכך מילא תפקיד, שהיה מעל ומעבר לתפקידו המקורי. הכוח הסורי ניסה לכתר את 'כוח ברקוביץ', לדני הובטחה תגבורת. התגבורת התקשתה למצוא לה דרך, וברקוביץ הגיע אליה בשבילים בין שדות המוקשים ומשך אותה אליו. בלילה השמיד דני שני טנקים סוריים לבדו, ללא עזרת תותחן ועם כוונת גרועה. בבוקר נגמרה התחמושת ל'כוח ברקוביץ' והוא הצליח לפלס לו דרך בין טנקי האויב, אחרי שאסף תחמושת מטנקים פגועים. שלושה ימים אחר כך נע דני להתקפת נגד באזור תל-יוסיפון. הכוח עלה על מארב ואחד מחבריו הועף מן הטנק. אחרי שחוסל המארב ירד דני לחפש את חברו, ובהיותו חשוף - נפגע ונהרג".

דני הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ ניר דוד. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל, במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "דניאל היה מטובי המפקדים בפלוגתו ואחת מדמויות המפתח ביחידה".

דני השאיר אחריו אוסף גדול של יצירות: פסלים, שירים, סיפורים ומכתבים בעלי ערך ספרותי; הוריו הוציאו לאור לזכרו חוברת ובה דברי חברים על דמותו, קטעים מיצירותיו וצילומים של פסליו.

בניית אתרים: