תפריט נגישות

רס"ל יואב בלומן ז"ל

יואב בלומן
בן 22 בנפלו
בן הדסה ומשה
נולד בקיבוץ רשפים
בכ"ז בכסלו תשי"ב, 26/12/1951
התגורר ברשפים
התגייס ב-9.11.1970
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 7, גד' 77
נפל בקרב
בי"ד בתשרי תשל"ד, 10/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: הר יוסיפון
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: קיבוץ רשפים
בעל עיטור העוז

קורות חיים

יואב, בן הדסה ומשה, נולד ביום כ"ז בכסלו תשי"ב (26.12.1951) בקבוץ רשפים. הוא למד בבית-הספר היסודי במשק והיה ילד עירני וחביב. אהב לשטות במוריו ובחבריו לכיתה ועם זאת היה מנהיג כיתתו. הוא היה פעיל בתנועת השומר-הצעיר ונודע כרוח החיה בין חבריו לשבט - מארגן, מכוון, עוזר לזולת וידיד נאמן. יואב היה חובב מושבע של מוסיקה קלאסית ומודרנית כאחת וניגן בחצוצרה בחמישיית-גלבוע. אחרי שסיים את הלימודים בבית-הספר היסודי ברשפים, עבר יואב למוסד החינוכי "גלבוע" בבית-אלפא. שם למדו חבריו להכירו כאדם המצטיין ביושר, בכנות ובאמונה בעקרונותיו, שעליהם עמד באומץ רב, גם אם לא פעם נחשב כשוחה נגד הזרם. בוויכוחים סוערים ביותר הגן על דעותיו נגד חבריו ברוב-חן אך בחריפות. חבריו ידעו להעריך ולכבד את אומץ לבו והעזתו, לומר דברים קשים ומנוגדים לדעת-הכלל, ולמדו לאהוב את דמותו מלאת החיוניות. הוא ידע גם להודות במגבלותיו ולהיות אסיר-תודה. בהקדשה שכתב למחנכו נאמר: "משה, כל הכבוד לך שהצלחת להחזיק אתנו מעמד עד הסוף. אין אני יודע מה היה פרצופה של הקבוצה לולא אתה היית המחנך".

יואב גויס לצה"ל בסוף נובמבר 1970, עבר את האימון הבסיסי במסגרת חיל השריון והצטרף לגדוד שריון כנהג טנק. הוא התגלה כנהג מעולה ולכן צירפוהו תמיד כנהג למשימות מיוחדות, כגון: בחינות עבירות בשטחים שונים וגיבוש תורת-לחימה. הוא לא נשלח בין הראשונים לקורס מפקדי טנקים, עקב חיכוכים עם מפקדיו.

לאחר תקופת שירות קצרה בגדוד מבצעי, נשלח לקורס מפקדי-טנקים ואחרי גמר הקורס חזר לגדודו הראשון ושם פעל בתחום ההדרכה עד פרוץ המלחמה. אותה תקופה יצאו לו מוניטין כמפקד הטנק המעולה ביותר בגדוד. אמר עליו אחד מחבריו לשירות: "...כשבאתי לפלוגה, יואב היה כבר מט"ק ותיק והוא עשה רושם של אדם מחוספס, עוקצני ושחצן. אולם כאשר הכרתי אותו, נתגלה לי כחבר נהדר עם הרבה רגש והתחשבות בזולת; אדם בעל נתונים טבעיים גבוהים, מוכשר מאוד. ליואב הייתה מחשבה מבוגרת והתנהגות מפוכחת, הוא גילה זריזות וכוח מפתיעים. כמט"ק נחשב כאחד הטובים ביותר". יואב הקדיש התעניינות רבה למתמטיקה ובחופשתו האחרונה, לפני פרוץ המלחמה, נבחן ונרשם לבית-הספר להנדסאים של הטכניון באוהל שרה, כדי להתחיל את לימודיו אחרי שישתחרר משירותו בצה"ל, בנובמבר אותה שנה. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה יואב בחופשה ברשפים. הוא חש ליחידתו, שנשלחה מיד לאזור הקרבות. ליד חאן-ארנבה, בלילה הראשון למלחמה, נפגע הטנק של יואב והוא הועבר לעורף. אחרי שנפגע הטנק הראשון שלו, לא חזר לגדודו אלא נלחם במסגרת גדודים אחרים.

הוא ארגן לעצמו טנק אחר ויצא לקרב. כאשר נפגע הטנק השני תיקן אותו תחת מטר אש. אחרי שגם טנק זה יצא מכלל שימוש, נסע לעורף וארגן לעצמו טנק שלישי, שהמקלע שלו היה פגום. בדרכו בחזרה לקו החזית הצטרפו אליו שני קצינים כחברי-צוות. וכפי שהעיד אחד מהם: "אצל אף אחד לא הייתי מוכן להיות תותחן, אבל על יואב אני סומך בעיניים עצומות... יואב היה מקצועי מאוד ו'ספץ' בכל הקשור לטנקים". שעה שפיקד על הטנק השלישי נתקל יואב במארב של נשק נ"ט. הטנק נפגע, יואב נפצע ומת מפצעיו.

הוא נפל ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), והובא למנוחת-עולמים ברשפים. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל. על גבורתו במערכה הוענק ליואב "עיטור העוז" על-ידי ראש המטה-הכללי, רב אלוף מרדכי גור, ובו נאמר: - "לאות ולעדות כי 2121723 רס"ל בלומן יואב ז"ל גילה גבורה במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש. תיאור המעשה: סמ"ר יואב בלומן ז"ל שימש כסמל-מחלקה בפלוגת טנקים, שהשתתפה בקרבות הבלימה ברמת-הגולן. במוצאי יום-הכיפורים, תוך כדי לחימה, נפגע הטנק שלו והוא פונה לאחור. בעורף ארגן לו טנק אחר והצטרף ליחידה, שהגנה על מחנה 'נפח'. בקרב זה נפגע הטנק השני שלו, והוא פונה שנית לאחור. מ'נפח' נסע עד למחנה 'כורדני', והביא טנק נוסף. עם שני קצינים מהגדוד, שנשארו ללא טנקים, כאנשי צוות, הצטרף לכוח שלחם באזור 'הר-שיפון'.

ולמחרת, כשעלו על מארב בזוקות נפגע הטנק שלו והוא נהרג.

במעשיו אלה גילה אומץ-לב ודבקות במשימה", כתב עליו מפקדו, אביגדור קהלני: "...יואב נחשב כמט"ק מצטיין, בעל יכולת בלתי-מוגבלת. הוא היה מפקד על טנק כאילו הייתה זו מכונית צעצוע. שליטתו בכל מערכות הטנק הייתה מקסימלית. באימוני המחלקה והפלוגה, בדרך-כלל היה הטנק שלו הראשון שעולה לעמדה ופותח באש, דבר שאליו ניסינו להגיע בכל האימונים שלנו...

יודע אני היטב כמה כואבים אתם את מותו. מנסה אני למצוא נחמה, ולו קטנה, על מותו ועל מותם של אלפי חיילי צה"ל שנפלו במלחמה. יואב ללא ספק נפל כגיבור. הוא גרם נזק לאויב, שטעם את נחת זרועו של יואב. כפי שהכרתי אותו וכפי שאתם הכרתם אותו, שאב את כוחו מן הערכים שעליהם אתם חינכתם אותו. הוא ידע שעליו להיות בין הראשונים, שיבואו במגע עם האויב. הוא ידע שעבודה זו אין להשאיר לאחרים, וכל זמן שהוא עדיין מסוגל לכך, יעמוד ויגן על כבודו, על מעמדו, עליכם שבעורף. אני גאה ביואב שהיה לוחם בגדוד שלי"; כתב עליו מפקדו הישיר: "...שימש דוגמא ומופת לכל פקודיו, בידע מקצועי, באהבת החיילים, במסירות ואומץ לב".

בניית אתרים: