תפריט נגישות

רס"ל אפרים ברהום ז"ל

אפרים ברהום
בן 25 בנפלו
בן סביחה וכדורי
נולד בעירק
בי"ח בתמוז תש"ח, 25/7/1948
התגייס ב-1.8.1967
שרת בחיל השריון
יחידה: גד' 8149
נפל בקרב
בי"ט בתשרי תשל"ד, 15/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: ציר עכביש-לכסיקון
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
חלקה: 8, שורה: 4, קבר: 15.

קורות חיים

אפרים (אפי), בן סביחה וכדורי, נולד בחודש תמוז תש"ח (יולי 1948) בבגדד שבעיראק, ועלה עם משפחתו ארצה בשנת תש"י (1950). הוא למד בבית-הספר היסודי "רמת-ורבר" בפתח-תקוה ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי "עמל" בפתח-תקוה. אפי היה תלמיד מוכשר ונבון, שקדן וחרוץ, הוא התברך בתבונת-כפיים והצטיין במלאכה, ביחוד במקצוע המכשירנות, בו השתלם במסגרת לימודיו העל-יסודיים. גם תחביבו העיקרי היה בתחום המלאכה: אריגת תמונות לפי דוגמאות מקוריות משלו, כן הקדיש מזמנו הפנוי לבניית דגמי-מטוסים, "בתי" גפרורים וכדומה. הוא היה פעיל בגדנ"ע אף לאחר שעות הלימודים והרבה להשתתף בצעדות. אפי ניחן בטוב-לב והיה נכון תמיד לעזור לזולת. תמיד ביקש אתגרים ושאף להוסיף ולהתקדם בדרך-חייו. הוא היה בן מסור ונאמן להוריו, תמיד דאג לעזור להם ושמר על מערכת יחסים נפלאה עם בני משפחתו. אפרים גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1967 והוצב לחיל-השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מקצועות טנק "פאטון" ובקורס מפקדי טנק "פאטון", התמנה למפקד טנק ביחידה שהשתתפה בקרבות ההתשה הקשים על גדות תעלת-סואץ. הוא אהב את חיי הצבא והצטיין בתושייתו ובאחריותו. מפקדיו העידו עליו, כי היה מסור ודואג לאנשי צוות הטנק שלו ולחבריו לנשק. במשך כל תקופת שירותו בצבא השתדל שלא להדאיג את הוריו והקפיד לכתוב הביתה, כדי למנוע מהם צער וחששות לשלומו. לאחר שסיים את השירות הסדיר ויצא לחיים אזרחיים, היה נקרא לתקופות של שירות מילואים בתפקיד רב-סמל פלוגתי. גם בשירות המילואים הצטיין ברוחב-לב, ובמקרים רבים ניאות לוותר על חופשות למען חברים נשואים ובעלי משפחה. אפרים החל לעבוד בחברת "אל על" בשטח ההידראוליקה, שבו השתלם במהלך עבודתו, חבריו לעבודה ספרו עליו, כי התבלט משכמו ומעלה בזכות אחריותו, יעילותו ושקדנותו. בחודש אוקטובר 1973, ימים אחדים לפני שפרצה מלחמת יום-הכיפורים, עבר בהצלחה בחינות לתפקיד של אחראי למחלקה שלמה ב"אל על", אך לא זכה לכהן בו. חודשיים לפני פרוץ המלחמה, נשא לאישה את חברתו כרמלה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח אפי עם יחידתו לחזית תעלת סואץ. הוא השתתף בקרבות הבלימה המרים נגד המצרים ובליל י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973), בליל הפריצה לגדה המערבית של התעלה, נפגע הטנק שלו בקרב על ציר "עכביש- לכסיקון", תחילה לא נמצאה גופתו והוא הוכרז כנעדר ואחרי-כן נחשב כנעלם. בפברואר 1974 נמסרה לרעייתו ולהוריו הודעה על נפילתו והוא הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול, בקבר-אחים יתד עם אנשי צוות-הטנק שלו. השאיר אחריו אישה, אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל. הוריו תרמו לזכרו ספר-תורה. אפרים נתברך גם באהבה לזולת, הרצון לתת להקריב לאפרים היה חבר טוב בילדות שהיה איתו לכל אורך הדרך, מבית ספר יסודי ואחר-כך תיכון ולצבא ביחד, הם עברו טירונות וכן קורסים של השריון יחד. אותו חבר בשם אברהם עקיבא ז"ל נהרג במלחמת ההתשה בסיני אפרים קיבל את מותו מאוד קשה. הוא סירב להאמין שחברו הטוב אינו בחיים. הרגיש צורך להתאבל עליו כמו הדת שלנו ולגדל זקן. תקופה קשה מאוד היתה לו ולנו כבני משפחה שנה אחרי הוא איבד שוב חבר טוב לפלוגה תוך קרבות בהתשה. לחייל קראו חוטר ישי ז"ל אותו לא הכרנו, אבל הקשר של אפרים איתו היה מאוד חברי והדוק. אפרים הקים אנדרטה לזכרו בסיני במקום בו הוא נפל, ואז הוא צילם את המקום עם האנדרטאה והביא הביתה. לאחר שאפרים נהרג, אני אחותו הלכתי לבית אביו של חוטר ישי ומסרתי לו את התצלומים שאחי צילם האבא היה נרגש ובכה בשמעו על נפילתו של אפרים.

בניית אתרים: