תפריט נגישות

טוראי שלום ביטי שולה-ביה ז"ל

שלום ביטי
בן 24 בנפלו
בן תמר ויצחק
נולד בחיפה
בח' באדר א' תרפ"ד, 13/2/1924
שרת בחיל השריון
יחידה: מפח"ט 5
נפל בקרב
בי"א בתשרי תש"ט, 14/10/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: נגבה
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: רחובות

קורות חיים

שלום ("שולה-ביה") בן יצחק ותמר. נולד ב-13.2.1924 בחיפה. דור שני בארץ. אצילות-נפש ועדינות, תום-לב וכושר-מעשה התמזגו באפיו. בילדותו נותחה רגלו כמה פעמים, ועצב הילדות המקופחת נשקף מעיניו. אך הוריו עשו למעלה מיכלתם כדי להנעים לו את חייו. חינו, ענותנותו ובת-צחוקו משכו אליו רבים. למד בבית-הספר הריאלי בחיפה ועבר לבית-ספר מקצועי.

בן 17 התגייס לצבא הבריטי, בהעלימו את גילו ואת המום ברגלו. כדי להתקבל לצבא נעשה לו ניתוח מיוחד רב יסורים וכאב. שירת באל-עלמיין ובשדה-תעופה שהופצץ בלי הרף.

עם שחרורו מהצבא הבריטי גמר את בית-הספר המקצועי. נכנס לטכניון ולמד בו שלוש שנים, במגמה להיות מהנדס חשמל. גם לאחר שנפסל לשירות נעשה לו ניתוח מיוחד, שהיה כרוך ביסורים רבים, ובלבד שיוכל להתקבל לצבא. חבר ה"הגנה". עם חטיבות הסטודנטים של הטכניון יצא לאימונים והשתתף בהגנת חיפה. נתמנה למדריך המכוניות הנוסעות מהעמק להדר-הכרמל, תפקיד מסוכן, בשמשו מטרה גלויה לצלפים ערביים מואדי-רושמיה והעיר התחתית.

עם קום המדינה הצטרף לצבא ההגנה. שירת בשירות הקשר, ביחידה טכנית בנגב, כמומחה לתיקון משדרי-רדיו. היה בין הראשונים למילוי כל חובה, כעדות מפקדיו.

הובהל לנגבה לתקן מכונה, ובחזרו לבסיסו עלתה המכונית שנסע בה על מוקש, הוא נפצע (שבר בגולגולת) ומת לאחר שלוש שעות בסמוך לנגבה ביום י"א בתשרי תש"ט (14.10.1948).

למחרת היום נקבר ברחובות.

בניית אתרים: