תפריט נגישות

סגן איל שמעוני ז"ל

מכתב נוסף לאבא / 11.9.92

אבא, זאת הפעם השניה שאני כותב אליך.
השעה היא 12.30 בלילה. אני רוצה לדבר איתך, אבל אי אפשר, ולכן אני כותב לך. אני כל כך מתגעגע אליך.
אמא רצתה לקיים את החתונה של מיכל ואמנון בשלושה בספטמבר, כמו שנקבע, כי ידעה שזה מה שאתה רוצה. עברנו את החתונה בשלום, למרות שהיה לי מאוד מאוד עצוב ובטח לאמא. מיכל ואמנון נוסעים עוד שבוע וחצי לחו"ל, כי אמא רצתה שהם יסעו לפי התכנון. אני ישן פה כל יום, חוץ מהימים שתמיר בא. אני לא יכול להשאיר את אמא לבד. אני מטפל בגפנים ובעצים. הכל יהיה מטופל יפה ובסדר, אפילו שאמא חושבת שלא יהיה כך. השנה היו המון ענבים והרבה מאוד אנשים אכלו ונהנו מהם.
בלימודים אצלי הכל בסדר ואפילו לא עפתי מאז תחילתם.
אבא, אנחנו מתכוונים לכתוב ספר עליך ליום השנה לפירוד בינינו. בימים הקרובים אנחנו נבחר אבן בתור מצבה ונשים אותה בבית הקברות. ביום השלושים ליום בו נפרדנו היו ח"כים: מוטה גור, שלמה הלל, פרופסורים חשובים, חברים והרבה מאוד אנשים. "יצחק היקר" שלח מכתב כמו רבים מאוד וחשובים מאוד, המונים ששלחו לנו מכתבים. הוא לא יכול היה לבוא מכיוון שהוא עסוק מאוד בנושא השלום, שמתקדם לאט לאט. כולם מספרים כמה אתה גדול, חכם, יוצר, חוקר וכו', כמו כל הדברים שתמיד חשבתי עליך.
אתמול הגיע מכתב משמעון פרס בכתב ידו ובו הוא כותב שהוא לא ידע מה קרה, ושלמרות חילוקי הדעות ביניכם הוא העריך אותך מאוד כמו רבים. מכתב די ארוך הוא כתב. אם היינו מודיעים לו אז הוא היה בא ללוויה ולאזכרה.
שכחתי לכתוב לך שמיכה חריש בא לחתונה. הוא לא יכול היה לבוא ללוויה ולאזכרה כי היה עסוק מאוד.
אבא אני לא יודע איך אני מצליח להתמודד עם זה, בלי לדבר ולשוחח ולהיות איתך 45 ימים. אני כל כך רוצה לדבר איתך על פוליטיקה, לשאול אותך דברים במתימטיקה, לשחק איתך, לצחוק איתך, לשמוע ממך על הגפנים ועל נושאים אחרים.
לראות איתך טלוויזיה, לנסות לשכנע אותך לאהוב מוסיקה טובה שאני אוהב, על "שלום הגדול", לראות אותך ואת אמא יחד כל כך אוהבים ומעריצים זה את זו ומשוויצים אחד בשני.
אבא, תדע לך שבבית החולים כולם עשו טעויות. הרופא התורן עשה טעויות בטיפול בלילה האחרון שבו נלקחת מאיתנו. אני מתכוון לכתוב לבית החולים, לחיים רמון שר הבריאות, למנהלי קופת חולים ולכולם על מה שקורה בבתי החולים ועל כמה טעויות שהרופאים והאחיות עושים, שכתוצאה מכך, הם אפילו גרמו לניתוק בינינו.
אמא סיפרה על מה שהיה בבית החולים, על הסקנדל שהולך שם ועל הטיפולים הרעים שלהם, לאנשים הקרובים שרצו לדעת. אמנם אתה אמרת שיש רופאים טובים שרובם טובים ואני תמיד הצדקתי אותך כמו תמיד, אבל עכשיו, אני לא מסוגל להיות בדעתך ואני חושב שבתי החולים בארץ הם ברמה אפסית אם הם הגיעו למצב כזה שלא הצליחו לטפל בך, אדם בריא כשור וחזק כצור, כמו שצריך.
אבא, אני לא יודע איך להפסיק לכתוב לך ולספר לך, אבל אני חייב כי יש לימודים בבוקר.
אוהב הכי בעולם ומעריץ הכי בעולם.
איל

בניית אתרים: