תפריט נגישות

רס"ל שמחה יצחק, פרדי, איציק ברייטנר ז"ל

מאמר לזכרו


שנת תשנ"ג, חודש תשרי בדיוק תשע עשרה שנים אחרי.
מלחמה שתבעה מחיר כה כבד ולקחה מאתנו חבר אובד.
אז לראשונה הכרנו את המושג נעדר ששה חודשים במקום לא מוגדר ואנחנו מצאנו נחמה בבית הוריך קיוינו איתם למצוא עקבותיך.
מביקור לביקור התקוה דעכה עד שבסוף באנו לקבור אותך.
וכך עומדים דומם על קברך הפתוח עם בכי עצור ואף נפוח.
מניחים זר רענן על תלולית עפר אנחנו החברים מאותו הכפר.
אלו שקיוו את העולם לשנות לבנות עיר ועם מסורת לחיות.
וכך נפרדנו ממך חבר בן עשרים ואחת מתוסכלים, מיואשים כולנו כאחד זועמים על מדינה שעשתה המחדל או על אלוה שלקחת לא חדל.
ואת הזעם הפכנו ליום נרגש ב' ראש השנה הוא לנו מפגש.
בו נזכור ונזכיר אותך החבר אנחנו וטפינו בך נדבר.
בנו השנים זרקו שיבה וכרס גידלנו ילדים במלוא המרץ.
ואתה לו חיית היית כעת ארבעים נשארת צעיר ורך בשנים.
פנים יפות עם חיוך שובה לב שיניים צחורות, יפה עד כאב וחן מוסיפים לך המשקפיים אך פנימה יפה אתה שבעתיים.
הן לנו היום הוא אותו יום נרגש ב' ראש השנה הוא יום המפגש בו נזכור ונזכיר אותך החבר אנחנו וטפינו בך נדבר.

בניית אתרים: