תפריט נגישות

טוראי ראובן ''רובקה'' פריגוזין ז"ל

רשימות לזכרו


פרטים על שרותו בצבא



עם הקריאה הראשונה הצטרף לכוחות המגינים ונשלח לנגב, שם שרת עד יומו האחרון. בחטיבת הנגב מס' 12 גדוד 9 שריונים. היה בין מלווי השיירות לנגב כנהג במשוריין פורץ המחסומים, שהפיל חיתתו על כל ערביי הסביבה בגלל הדגל האדום המסמל את עוז רוחם של אנשי המשוריין, והוא הדריך אותם להלחם עד השמדת האויב, ומפניו נסוגו לכל עבר בקריאות הדגל האדום עולה אלינו. על הכבוד לנהוג במשוריין הפורץ לא רצה לותר.

בין מגישי עזרה ואספקה לכפר דרום. בין מגיני יד מרדכי, הוא ומפקדו גרשון ז"ל הוציאו את הילדים והפצועים מיד מרדכי למרות המוקשים. פעם עלה גם הוא על מוקש ועם המכונית הממוקשת הצליח להעביר את הפצועים עד גבר עם. בין האחרונים שנסוגו מיד מרדכי. עם המשוריין שלו פרץ הראשון לכפר המרצחים ברד בעת כיבושה על ידי כוחותינו. בין מבצעי התישבות משלט ברד ובין מחזיקי משלט חוליקאת.

לפני ההפוגה הראשונה ויתר על דרגה בכדי שיוכל תמיד להיות בין הראשונים. כי הדרגה משאירה תמיד בעורף - הוא אמר. מדריך לרכב שריון בזמן ארגון החטיבה והגדוד מחדש, לפני פריצת הדרך לנגב, שמשם באו להתארגן אחרי שסבלו אבדות קשות. היה הראשון במשוריין שפרץ את הדרך לנגב, היה בראש טור הפורצים בין כובשי באר שבע במבצע יואב, בין פורצי הדרך לסדום במבצע חורב ובין מבצעי פעולת "עין" שבא מצא את מותו.

לפעולת עין תיקן את אחד המשוריינים שנלקחו בשבי על ידם בכבוש באר שבע ובאמצע הדרך לאבו-עגלה הוא התקלקל שנית. במשך שעתיים עמל ותקן אותו והצטרף לחברים לפני ההסתערות ובהסתערות על עמדות התותחים.

קיבל פגז 6 פאונד והמשוריין נדלק. הוא ומפקדו וחבר הצליחו לקפוץ מתוכו ובעת הקפיצה קיבל שני כדורים בבטנו, ואז הוא אמר למפקדו שהוא לא יחיה יותר ולכן הוא מבקש ממנו להשכיבו ע"י מפקדו גרשון דובמבם שנפל בעת חסימת הדרך בין באר שבע לחברון ומקום משכבו הוא רחובות.

מפקדו וחבריו מלאו את בקשתו והביאוהו למנוחות ע"י מפקדו ברחובות. את מפקדו גרשון העריץ מאוד, זה היה מפקדו מהיום הראשון לקרבות בנגב ועד היום האחרון, לחמו ונפלו בהגנת הארץ ולא זכו לראות את המדינה בפריחתה.

יהי זכרו ברוך





מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

בניית אתרים: