תפריט נגישות

סמל רחמים יוסף ז"ל

שלום אחיו מספר


...מהי בעצם דמותו של אברהם!
כילד היה שקט, בעל מבט חודר ומופנם משהו, ועם זאת אהב לשחק עם חבריו ולהשתולל כמו כל הילדים, רחמים היה ילד רגיש במיוחד אט-אט נעלמה תקופת הילדות והחלה להתגבש דמות גברית, קשוחה אך שקטה ורגועה שאיפתו היתה להתגייס לצה"ל ומהר להצטרף ליחידה קרבית מיום גיוסו ועד יום נפילתו הצטייר בעינינו השירות הצבאי כפשוט וקל ביותר כי רחמים יצר תמונה כזאת. כל אימת שהזדמן הביתה לחופשה נשאל ע"י אבא ואמא "מה נשמע? איך השירות?" התשובה היתה כמעט נצחית "נהדר, אין שום בעיות, עושים חיים". במהלך שירותו הצבאי הסתובבו כל קשריו החברתיים סביב חבריו מהיחידה ומהשירות הצבאי ובכל חופשה רק עבר כדי לראות את ההורים ומיד מיהר לפגוש את חבריו שגם הם בחופשה.
"צריך לנצל את החופשה" היה זורק באוויר תוך שהוא ממהר ללכת. זכורה לי פגישתי האחרונה עימו עת אני נכנס לבית הוריי והוא באותה עת יוצא בזינוק מהבית ובטפיחת חבטה קלה אל ביטני שואג לעברי "אהלן" ותוך ריצה הפטיר לעברי "אני מבקש סליחתך, אני ממהר החברה מחכים לי.

בניית אתרים: