תפריט נגישות

רב"ט אליהו נדם ז"ל

מאיר זלצהנדלר ז"ל

אלבום תמונות

מאיר'קה בננו נולד ב-י"ט באייר תשי"א, 5 במאיר 1951.

כבר מגיל צעיר מאוד למד למדוד ברגליו את חצר משקנו והכיר יפה את כל הנמצא בה. הכול העיד כי יהיה חקלאי. בגיל תשע הקים תחנה נסיונית על גג הבית, שם שתל צמחים וגידל חרקים. מאז ילדותו גילה חיבה רבה לשיחי הצבר ולסודי קוצים שבשיפולי הדרכים.

עליז, מאיר-פנים ושובבני היה מאיר'קה. הוא אהב לקבל אורחים בביתנו, ונהג בהם הכנסת אורחים ברוחב לב. היה רגיש לסבלו של הזולת. חמה ומרגשת היתה חיבתו לתינוקות ולילדים.

תמיד היה פעיל, עסוק. בימי חופשה הירבה לסייר בארץ. הכיר כל פינה בה. אך אם נדרשה עזרתו במשק, היה מוכן בכל עת לוותר על בילוייו. גם לאחרים עזר, וברוח טובה. העבודה במשק היתה חלק מחייו כבר בגיל ילדות.

מאיר עשה עמנו בעבודות המשק כבר בגיל חמש. לא תבענו זאת ממנו, הוא היה בא אחרינו ומפציר בנו שנעסיקו. התערותו במשק גדלה, כמובן, בגיל בית הספר ונמשכה אף בתקופת שירותו בצה"ל.

כמשלאו למאיר י"ג שנים התחלנו במשקנו בענף חדש: גידול פרחים. ענף התובע עבודה ותשומת לב בלתי פוסקות. לא אחת קרה ומאיר יושב בבית ומכין שיעוריו, בעוד אנו עוסקים בחלקות הפרחים. לפתע בא בקפיצה ושואל: "מה, עוד לא גמרתם?!" - ומיד היה נרתם לעבודה יחד עמנו, אף שתבענו כי יחזור לשיעוריו.

בקיץ נהגנו לצאת לחופשה קצרה. לא דבר פשוט היה לעזוב את המשק לשבוע ימים. מיכה, הבן הבכור שירת בצבא ומאיר, נער בן חמש עשרה. לא היססנו למסור לידיו של מאיר את המשק כולו ללא דאגה בלבנו. בלא היסוס קיבל עליו מאיר את העול והאחריות, בתוך זה גם הטיפול בדורון, אחיו הצעיר ממנו.

דורון נשאר ברצון תחת חסותו של מאיר, כי סמך על אהבתו וטיפולו. היוזמה היתה תמיד בידי מאיר, ודורון מצפה להוראותיו. כאשר שירת מאיר בצה"ל והגיע הביתה לחופשות קצרות, היה משאיר לדורון הוראות איך לטפל בכל ענף במשק. אפילו מיכה הבכור סמך על עצתו והנחייתו של מאיר, וגם אנחנו ההורים. עם כל הוותק והנסיון שלנו, היינו מטים אוזן לדעתו של מאיר. כי לא רק מוכשר וחרוץ היה, כי אם גם אהב את החקלאות בלב ונפש.

כבר בגיל שש עשרה היה למדריך טיולים של ילדים בני עשר. בשל חוש האחריות שלו היו מוסרים לידיו קבוצות גדולות של ילדים, ואלה סמכו עליו בכל.

ולא רק הפעוטות אהבוהו. הכל בכפר ידעו כי מאיר מוכן תמיד לעזור לחברו במשק, בעצה ובעת צרה.

ב"מלחמת ששת הימים" היה מאיר בן 16. על כפרנו הוטל לשלוח למחנה צה"ל הסמוך מספר טרקטורים. ביניהם הטרקטור שלנו. מאוחר יותר נודע לנו כי על הטרקטורים העמיסו מוקשים להסיעם אל הגבול. כפר-הס היה בטווח הפגזה מטול-כרם. הסכנה היתה גדולה, אך מאיר התנדב יחד עם אחיו מיכה להביא את הטרקטור למקום המיועד.

כאשר התגייס לצבא, אמר לנו כי יצטרף לחיל הצנחנים. הודעתו זו גרמה לנו דאגה. הלא בחיל זה הכול מבוסס על התנדבות אישיתו ידענו שמאיר יהיה תמיד בין ראשוני המתנדבים. ואכן כן היה. הסיירת אשר בה שירת - הוטלו עליה משימות קשות ומסוכנות לאין ספור, ומאיר השתתף ברובן.

והנה - משבר לא צפוי. בקורס הצניחה התגלה כי למאיר לחץ דם גבוה, והצניחה אסורה עליו. הוחלט להשאירו ביחידה בתפקידי עזר - אפסנאות או נהגות. אך מאיר בשום פנים ואופן לא הסכים לזאת והועבר לחיל אוויר. עם החיל הזה אומנם השלים מאיר, אך לא עם מדיו. את מדי הצנחן, אותם לבש ביחידתו בסיני, ממשיך ללבוש, וגם לנעול את הנעליים הגבוהות, נעלי הצנחן הקרבי. ביחידתו החדשה, בחיל האויר קראוהו: "מאיר עם בגדי הצנחן..."

הרבה זמן סבל מאיר מהמשבר הנפשי עקב השינויים שחלו בשירותו כתוצאה מלחץ דם גבוה. לבסוף השלים עם מצבו ונשאר בחיל האוויר וביחידתו זו נפל על משמרתו.

אהוב היה מאיר על חבריו. בכל נוכחנו שוב כאשר כבר לא היה. לא נמצא אדם, אשר הכיר את מאיר ולא הגה לו חיבה. לנו השאיר את המכאוב והיגון. שכלנו את מאיר הטוב והמיטיב.

מאיר'קה נפל ב-ט"ו בתמוז תשל"א, 8.7.71.



ההורים

מלכה ואפרים זלצהנדלר

בניית אתרים: