תפריט נגישות

סמל גדעון זסלבסקי ז"ל

הפעילות במרכז סיני והנסיגה

כעבור זמן קצר לאחר כיבוש מיתחם אבו עגילה כינס המח"ט שריג ישיבת מפקדים, שבה נמסרו המשימות להמשך היום :
הגדוד השביעי התארגן לתפיסת מרחב אבו-עגיילה ולקליטת כוחות התחזוקה והסיוע שיתפרסו בין אום-קטף לבין אבו-עגיילה.
גדוד 82 בסיוע התותחנים התקדם על פי התוכנית צפונה, לכיוון אל-עריש, במטרה לכבוש את העיירה וסביבתה. הכוח הגיע עד ביר-לחפן, נתקל בגדוד מצרי מחופר, אך הצליח לגבור עליו ולכבוש את המקום. למחרת חזר הכוח לאבו-עגילה, משום שכוח החי"ר שנועד להחליפו - לא הגיע. צוות-קרב בפיקוד אורי בן-ארי יפשוט על שדה התעופה המצרי בביר-חמה, כ- 70 ק"מ מערבה. הכוח יכלול: פלוגת החי"ר של סולל כהן (ב- 4 קומנדקרים), שתי מחלקות הג'יפים מגדוד 9 (בפיקוד ניסן לויתן ומוטה גור) ומשאית חומר נפץ.
הכוח יצא לדרכו ובשעות אחר-הצהרים המאוחרות הגיע סמוך לשדה התעופה, שלגביו לא היה כל מידע מודיעיני. הכוח נפרס בשטח והיסווה עצמו ברשתות הסוואה. חוליית תצפית שעלתה על אחד הרכסים כדי להשקיף על השדה התגלתה, וכתוצאה מכך נאלץ בן-ארי להקדים את ההתקפה ופרס את הכוח להסתערות חזיתית. המצרים השיבו באש ולפתע הורה בן-ארי על הפסקת ההסתערות, והחזיר את הכוח לאבו-עגיילה.
ב- 31.12 ביצעה מחלקה מגדוד 10 מחטיבת הראל פשיטה על ביר אל-חסנה והביאה כ- 200 שבויים. באותו יום כבשה מחלקה אחרת מהגדוד את קציימה ומחלקה מהגדוד הרביעי תפסה עשרות שבויים.
ב- 29.12 החליטה מועצת הבטחון של האו"ם על נסיגה לעמדות הקודמות, החלטה שלוותה באולטימטום בריטי לנסיגת ישראל מתחום סיני. האולטימטום הועבר לידי ישראל באמצעות שגריר ארה"ב, שצרף אליו אזהרה מנשיא ארה"ב דאז, הרי טרומן.
שר הביטחון דוד בן-גוריון הורה ליחידות צה"ל לסגת מסיני ולסיים את הנסיגה עד לשעות הצהריים של ה- 1.1.49. מפקד החזית יגאל אלון יצא לת"א בנסיון לבטל את הגזירה ולהמשיך את תנופת המבצע, אך לא הצליח לשכנע את בן-גוריון ומשה שרת (שר החוץ) להחזיק בעמדות במשך המו"מ לשביתת-נשק. ראש אג"מ הורה למפקד חזית הדרום לסגת מסיני עם שחר ה- 2.1.49.
הערה: דוד ניב מעיד כי על הגבעות שמעל לשדה התעופה הציבו המצרים תותחי בופורס 40 מ"מ, שהחלו להמטיר אש לגבי הכוח, שאיבד את ההפתעה. לפיכך החליט בן-ארי לסגת.

בניית אתרים: