תפריט נגישות

רב"ט יאיר זלצמן ז"ל

מפרי עטו


פריס, 22.3.1948 (אל ההורים ופנינה)
התחלתי לעבוד כאן בשביל עם ישראל... אני עומד לנסוע למחנה מחוץ לפריס. אשאף קצת אויר ואחלץ את עצמותי. המצב בארץ, כנראה, אינו מזהיר. אולם אין להתיאש. משך אלפיים שנה התקיימנו בכוח עקשנותנו, יש לנו ישוב מושרש בקרקע א"י, עלינו להלחם ולהיות מוכנים להקריב קרבנות, נגן היטב על עצמנו, נבנה ונעבוד וסוף הנצחון לבוא...
פנינה, עבדי נא היטב והתכונני לנסיעה לדרום אפריקה. אחר כך תסעי בודאי לאמריקה הדרומית או לאוסטרליה, ואחר כך שוב לאירופה. אני שמח מאוד שתקליטי תקליטים. זה יהיה מצוין אם נשב באיזה מקום יחד ונשמע אותך.


מחנה בצרפת, 15.5.1948 (אל המשפחה)
... ככל שאני שומע יותר על הנעשה בארץ, אני משתוקק יותר לחזור. כאן אין נענים לדרישתי לחזור ארצה, בטענה שעבודתי פה חשובה יותר לפי שעה... אם הקרבות ילבשו צורה רצינית, לא אוכל עוד להישאר פה. כבר עכשיו אני רוצה להיות יחד עם כל חברי וידידי בארץ. כבר הפסדתי מאורע גדול ביותר (יום הכרזת המדינה).
אם המלחמה תגמר בקרוב - אחזור ללימודים, אתקדם במהירות רבה ואצליח. אך אם היא תמשך - אחזור ארצה וגם אז אני מבטיחכם שלא אלך לאיבוד. ויתכן שכעבור כמה שנים אופיע בתור מנצח... אמא, אל נא תצטערי, הכל יגמר בשלום.


מחנה בצרפת, 9.6.1948 (אל אמא ופנינה)
שלומי טוב. אנ עוסק רק מעט בנגינה, כי עכשיו העבודה מרובה, עבודה שמביאה תועלת לארץ. במצבי שלי לא חל לפי שעה כל שינוי. כנראה, רוצים להחזיק בנו פה, כי אנו נחוצים מאוד. לי קשה להיות הרחק ממכרינו בארץ בשעה זו. היינה שקטות. בקרוב יסתיים הכל, השקט יחזור ונמשיך ביתר שאת במה שהתחלנו. ובסופו של דבר כולנו נצליח וכן גם אני.

מתוך חוברת לזכרו

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

בניית אתרים: