תפריט נגישות

סגן דרורי גלבוע ז"ל

מכתב לידידה


...לפעמים מגיע אדם למצב כזה שלא אכפת לו לרמוס אנשים מסביבו והוא אינו שם לב לכך, פשוט עושה מה שנוח לו.

הלך לי טוב בצבא והתגאיתי בהיותי קצין מצליח. דבר כזה הולך בדרך כלל על חשבון אחרים. תופסים בטחון ונותנים את הטון בכל הפלוגה כך שאפילו המפקדים מעלי שאלו אותי מה טוב ומה לא טוב בפלוגה.

אדם בבת אחת מקבל אחריות ושוכח את ראשו. פתאום שמתי לב שהשתניתי, שזה לא האופי שלי, שאני כופה על הסובבים אותי את דעתי (הכונה לא לחיילים שלי אלא לקצינים שאיתי בפלוגה). מבחינה צבאית הצלחתי מאוד והציעו לי תפקיד יותר רם ואז תפסתי את עצמי. למה לי כל זאת? אני משתנה לא כפי שאני רוצה. הצלחה בצבא איננה הצלחה כבן אדם. לא שהייתי מרושע או רע לב, פשוט הרגשתי שאני משמש דוגמא לאנשים בגילי בעלי אותה השכלה ואותה מנטליות - אז למה דוקא אני?

אני מכיר את עצמי. תמיד הייתי בגרעין החברתי וזו כנראה תכונה מלידה. אינני מתאים להטיל מרות על אנשים. לא אני צריך לתת דוגמא לכל אותם האנשים אשר טובים ממני (אין זה נובע מרגשי נחיתות!!!).



דרורי

בניית אתרים: