תפריט נגישות

טוראי עדן ונהורסט ז"ל

דברים לזכרו


מה כבר אפשר להגיד על ילד ששמו עדן.
השם כל כך התאים לבטא את כל מהותך, כמו גן העדן היית לנו, כל כך עדין, רגיש, מלא תבונה ונועם. משרה תמיד אווירה של אהבה וכנות. ואיזה הומור היה לך, טבול בשנינות ובציניות קלה.
בבית היית ילד כזה אוהב וחבר טוב. לא היה בך שמץ של רוע, ילד שלא יגע לרעה אפילו בחרקים המסתובבים בבית - מקסימום יעיף חיפושית אל מחוץ לדלת.
כולנו כל כך אהבנו אותך ואת חברתך, כולם אהבו אותך, אי אפשר היה שלא.
מאז היותך ילד רך, תמיד הזכרת לנו את הנסיך הקטן, האופי העדין, האווריריות הזו שלך, העיסוק בדברים המהותיים והאור שזרח ממך...
צחקנו כשהיינו שומעים אותך יושב ליד המחשב במשחק קולקטיבי עם כל החברים שלך ברחבי כברי, איך שהיית צועק עליהם ומתעצבן כשהם לא פועלים בדיוק לפי כוונותיך, כשאתה היית כבר כמה צעדים קדימה כל הזמן, או שהיינו שומעים אותך כשהיית מתפקע מצחוק תוך כדי צפייה באחד הקטעים ההומוריסטים שהיית צופה בהם כשהיית במחשב.
צחקנו גם מקצב הדיבור הסילוני שלך, שבקושי יכולנו לעקוב אחריו ואבא תמיד היה מבקש מכרמל שתתרגם לו את מה שאמרת.
אהבנו את חבורת החברים שלך, איזה קשרים נהדרים היו בניכם ואיך כל פעם לפני בחינה הייתם מתכנסים כדי להתכונן ובעיקר כדי להעביר לך את החומר לפני הבחינה.
אני לא יודעת כמה למדתם, אך המפגשים האלה היו תמיד חוויה בפני עצמה.
הייתה טבועה בך מין עצלות מחושבת כזו של חוסר רצון לעשות מאמץ בדברים שנראו לך לא מספיק חשובים בעיניך או לא מעניינים דיים. אך כשמשהו כן תפס אותך, יכולת להשקיע את כולך ואת זמנך בעניין ולא וויתרת. כמו לדוגמא ההשקעה העצומה שלך בבניית האינציקלופדיה לתפארת באתר טולקין ועוד משימות שלקחת על עצמך.
אהבנו מאוד את הפעילות והמפגשים שהיו לך בפורום טולקין, משם למדנו שכאשר אתה מוצא עניין בנושא כלשהו אתה משקיע, יוזם ופועל ללא לאות.
ספריו של טולקין התאימו לך והתחברו אליך הן ברמה האינטלקטואלית שלך והן ברמת הדמיון המופשט והתיאורטי שלך.
רק לאחר מותך שמענו מחבריך לפורום טולקין, עד כמה היית פעיל, מעורב ומוערך, כי אתה עם כל צניעותך מיעטת לספר ולשתף על העובר עליך.

עדן - תמיד תהיה איתנו, כל הזמן.
אך אנו כל כך מתגעגעים.
וכמו בשיר: "ואין לו לאדם אלא לבכות, להתגעגע
שגן-העדן הרי נסגר".

בניית אתרים: