תפריט נגישות

סא"ל אהוד אלעד איידלמן ז"ל

"אהוד אחי", שריונר - ספר לזכרו

אלבום תמונות

"אהוד אחי, שריונר" - ספר על סא"ל אהוד אלעד ז"ל, שכתב אחיו גדעון


סא"ל אהוד אלעד היה מג"ד 79 בחטיבה 7 במלחמת ששל הימים. אהוד נפל בקרב בקרבות ההבקעה של הג'ירדי בציר הצפוני בסיני, בשלהי היום הראשון למלחמת ששת הימים, ב-5 ביוני 1967. את הפיקוד על הגדוד בקרב נטל סגנו חיים ארז (לימים אלוף ומפקד פיקוד הדרום ויו"ר עמותת יד לשריון).


ליקט וערך אל"ם במיל') שאול נגר


איש השריון

(ההקדמה שכתב האלוף ישראל טל (טליק) שפיקד על אוגדת הפלדה בקרבות מלחמת ששת הימים בחזית הדרום, לספר "אהוד אחי, שריונר", שליקט וערך אחיו הבכור גדעון אלעד (ז"ל), שהיה חבר קיבוץ חצרים)


אהוד מפקד גדוד הטנקים, אהוד מהג'יראדי, אהוד של ששת הימים, שיחד עם חבריו, לוחמי חטיבה 7, "הישיר מבט אל המוות...", אשר ניצב בעמדת המפקד ונפל חשוף בצריח, אהוד, של חיל השריון –
החַיִל, אשר תנופת לחימתו נמשכת ברציפות מן ההתחלה וער הסוף, ואשר לוחמיו מתמידים בקרב ללא הפסקה, גם כאשר הטנקים שלהם בוערים ומתפוצצים תחתיהם, עד שהם מכריעים את האויב.

החַיִל הרב-חילי, אשר מקפל בתוך עוצבותיו את כל חילות היבשה ומעניק להם ניידות, תעוזה, כוח הלם וקצב שריון.
החַיִל המאציל את תודעת התמרון ואת רוח השריון לשאר החילות הלוחמים תחת דגלו.

החַיִל, שעושה את מלחמות ישראל, "חיל של החשופים בצריח - בקדש, בששת הימים, ביום הכיפורים ובמלחמת ההתשה.

החַיִל הלוחם לחיים ולמוות ותור שהוא שועי ונשחק, הוא מרסק את מכונת המלחמה של האויב ומושיע את ישראל.
החַיִל המהלך אימים ואשר את ערכו המלא מכיר, אל נכון, רק האויב החוזה אותו על בשרו - חיל החילות!

אהוד, יותר משעוצב על ידי החיל המופלא הזה, עיצב אותו. הוא נמנה על בוניו והיה חלק מנשמתו. הוא לא החסיר אפילו אחת ממלחמות השריון. בכולן נטל חלק מיום שגויס ועד אשר נפל במלחמתו האחרונה - מלחמת ששת הימים. הוא לחם בפעולות התגמול, בקדש, בקרבות על שמירת הריבונות בין המלחמות ובקרבות על המים.

אידיאליסט ופטריוט, מסור ללא גבול, מחונן ומקורי ועשוי ללא חת - הנהיג, תרם וחידש בכל התחומים. הוא חישל והכין את הקפיץ האדיר שנדרך ערב מלחמת ששת הימים ודמותו רבת ההשראה הקרינה והתפשטה על פני מרחבי הפריסה והכוננות של תקופת ההמתנה והשפיעה גם על המנהיגות הלאומית, המדינית והצבאית.

משניתן האות, היה אהוד עצמו קפיץ פלדה משתחרר, שזינק עם גדודו בראש אוגדת הפלדה לאסור את קרב האיתנים המכריע של המלחמה.

הקפיץ קרס, אפס תנופתו לא נעצרה מאז והיא אצורה במסורת השריון וממשיכה להניע אותו.



מִזְמוֹר לְאֵהוּד

(לזכרו אל סא"ל אהוד אלעד ז"ל, מג"ד 79 שנפל במלחמת ששת הימים)



כתב: גִּדְעוֹן אֶלְעָד (אחיו הבכור)

הלחין: יוחנן זראי



הָלַךְ אָחִי

כְּמוֹ יָם וּכְמוֹ שָׁמַיִם

אֶל מֶרְחָבִים אֵין-סוֹף

בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה

וּכְמוֹ כּוֹכָב

אֲנִי נִרְמָז אֶל גַּל וְחוֹף,

מִן הַבְּרוֹשִׁים שֶׁלְּרֹאשׁוֹ

אֶשְׁאַל בְּרָכָה.



הָלַךְ אָחִי

כְּמוֹ פֶּרַח וּכְמוֹ נֶבֶט

לִהְיוֹת אַחֵר הָלַךְ

בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה

וּכְמוֹ גִּבְעוֹל אֲנִי

שֶׁמֵּיתָרוֹ נִדְרַךְ,

מִשָּׁרָשִׁים שֶׁלְּקִבְרוֹ

אֶגְמַע שִׁירָה.



הָלַךְ אָחִי

כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ כְּמוֹ יָרֵחַ

לָסֹב לָסֹב הָלַךְ

בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה

וּכְמוֹ צַפְרִיר אֲנִי

שֶׁאֵגֶל טַל יַחְשֹׂף,

מֵאֶבֶן מַצֵּבָתוֹ

אֶרְוֶה תּוּגָה.



הָלַךְ אָחִי

כְּשִׁיר וְאַגָּדָה לוֹ

לַחְבֹּק עוֹלָם יָצָא

בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה

וּכְמוֹ מִזְמוֹר אֲנִי

שֶׁמִּפְּלָדוֹת נוֹצַק,

עִם שַׁלְשְׁלוֹת רִכְבּוֹ

אֶזְעַק שְׁתִיקָה.



הָלַךְ אָחִי

כְּנַחַל הַגִּ'ירָאדִי

כְּבֹקֶר אֶל יוֹמוֹ

כְּשִׁיר אֱלֵי בְּרָכָה

וּכְמוֹ אֵהוּד

אֲנִי אֶקְרַע גִּבְעוֹת הַחוֹל,

תּוּגַת שְׁתִיקָה תִּחְיֶה

תִּהְיֶה אָז אַגָּדָה.



להמשיך וללכת...


(פסקה מהספר שכתב המחבר גדעון אלעד על אחיו)

ללכת בשבילים, לומר שלום, לחייך, לשוחח, לאכול, לאהוב, לשנוא, להתעורר אל יום של שמש, לעבוד, להתפעל מן הירח העולה ומן הירח השוקע, לחיות את הקטנות שבחיים ואת הגדולות שבהם ולהיות תמיד תמיד שרוי בתוך אדוות התוגה הגדולה.

יש שהיא כְּסוּפָה, יש שצהובה היא; פעמים היא מתלהטת באש משטמה קשה כשאוֹל; אהוד איננו - ואנו פשוט חיים?
אבא נשבר. שנים נשא את כאבו בדומייה עד שמחלה קשה הכריעתו. אימא עוצרת סבלה ומתמרדת כל יום מחדש. לא תניח לדמעות לכתותה. עליזה אחותנו נושאת אותו כצרור חיים בדמות בכורה אהוד; וכולנו בתוך האדווה.

בניית אתרים: