תפריט נגישות

רב"ט יעקב (יענקלה) אלישע ז"ל

דברים לזכרו מאת אחיו יגאל


יעקב נולד בכפר תבור בשנת 1928 וגדל באותה תקופה של מאורעות ושוד וכל אותן פורענויות, שהיו מנת חלקה של מושבה מבודדת בגליל התחתון; מושבה שמסביבה שרשרת של כפרים ערבים, ששמו מעייניהם בשוד וברצח.
יעקב, ככל הילדים, גדל בתקופה של התגוננות ושמירה מצד אחד וחרדה לגורל הנשק הבלתי לגלי מצד שני. אבא, ש/את רוב לילותיו הקדעיש לשמירה על המקום, היה יוצא בערב עם הרובה וחוזר בבוקר. באוירה זו גדלנו כולנו, ובגיל צעיר נכנסנו להגנה ונשאנו בעול הביטחון במקום. כבר אז התבלט יעקב במסירות, חריצות, זריזות ורוחב לב.
אבא טיפל במשך כל הזמן בקבלת יחידה משקית במוסדות ובפיק"א ולאחר תקופה ארוכה קנינו משק בבית גן, ליד יבנאל. מובן שמבין כולנו רצה יעקוב לקבל על עצמו את הקמת המשק - ומבוקשו ניתן לו. הוא רק התחיל לשקם את המשק - וכבר התחילה מלחמת השחרור. עם הראשונים התנדב לפלוגת הגליל, ולאחר זאת השתתף בקרבות גשר, עמק הירדן, סג'רה, הרי גלבוע, ג'נין. עם שאר חבריו נקרא לגדוד שועלי שמשון, שהשתתפו בכיבוש לוד ורמלה ואחר זאת - כל מעללי הגדוד בנגב.
למרות שהאח הצעיר, משה ז"ל, נפל בכיבוש חיפה, לא נרתע יעקב ותמיד היה בין הראשונים, מפקדיו שיבחוהו תמיד על מסירות ואמץ ליבו.
עם שוך הקרבות והקמת המדינה, חזר יעקב למשקו והתחיל לשקמו. הוא נשא אישה וכולנו שמחנו שהנה, סוף סוף, הגיע אל הנחלה, אבל לא כך רצה הגורל.
אומנם, מלחמת השחרור הסתימה, אבל צצה בעית המסתננים והפדאינים, שהיו חודרים דרך הגבולות, רוצחים וחומסים וחוזרים. יעקב נקרא שנית לתפקידים מסוכנים ליד הגבולות. משך כל הזמן פעל, כשזריזותו ואומץ ליבו חילצוהו לא פעם מסכנה.
והנה בא היום המר...
על גבול המדינה, ליד שער הגולן - נפל...
ואומץ ליבו נשתקף במותו, בו מילא עד תום את המשימה, שהוטלה עליו. אחרי מותו נולד בנו יעקב.

בניית אתרים: