תפריט נגישות

רב"ט גבריאל גברי ברעם ז"ל

גבריאל ברעם
בן 19 בנפלו
בן רוזקה ומיירים
נולד בכפר מנחם
בא' בטבת תשט"ו, 26/12/1954
התגורר בכפר מנחם
התגייס ב-24.1.1973
שרת בחיל השריון
יחידה: גד' 79 של"ת ישי
נפל בקרב
בי' בתשרי תשל"ד, 6/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: איסמעיליה
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: קיבוץ כפר מנחם
הותיר: הורים, אח ואחות

קורות חיים

גבריאל, (גברי, גבריק, גברושה), בן רוזקה ומיירים, נולד ביום א' בטבת תשט"ו, נר שמיני של חנוכה (26.12.1954), בכפר מנחם. הוא למד בבית-הספר היסודי בכפר מנחם ואחרי-כן המשיך בלימודיו במוסד החינוכי "צפית" בכפר מנחם. גברי היה תלמיד חרוץ ושקדן, הצטיין במקצועות הריאליים, ובמיוחד במתמטיקה.

כשלמד בכיתה י' נשלח מטעם המוסד החינוכי ללמוד בקורס מיוחד לנוער שוחר-מדע במכון וויצמן ברחובות. כשסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון, כתב עבודת-גמר מצוינת בגנטיקה. הוא היה חובב ספורט נלהב והצטיין בשחייה, באתלטיקה ובמיוחד בכדור-יד. בשנת 1971 נסע עם נבחרת הכדור-יד של כפר מנחם, אלופת בתי-הספר בארץ, לגרמניה ולהולנד. בשנת 1972 נמנה עם משלחת ספורטאי הנוער, ששלחה ישראל לאולימפיאדה במינכן. הוא הרבה להתכתב עם בני-הנוער, שהכיר בימי מסעותיו לחוץ-לארץ. הוא היה חובב מוסיקה והיה לו אוסף תקליטים גדול, וכן אהב טבע ונוף והרבה לטייל. גברי היה חייכן ובעל חוש הומור, מסביר פנים וטוב-לב. הוא היה אופטימי ושמח בחלקו, אך לעתים גם שתקן וסגור מעט. בכל הנוגע לדעותיו ידע להתעקש והיה דן בכל עניין בכובד ראש. הוא החמיר עם עצמו, ועשה כל מלאכה בקפידה וביסודיות, כאדם עצמאי בגישתו, חיפש תמיד דרכי-עשייה מקוריות. ישר היה ובעל מצפון, כן ואיש אמת, נאה דורש ונאה מקיים, מעודו לא התייאש כשנכשל ומוכן היה להתחיל מבראשית כל ניסוי וכל עבודה. הכל הכירוהו כעלם חברותי ואהוב, אדיב ומקובל. הוא ידע לקרב אליו חברים חדשים, לגשר בין אדם לרעהו, ולהקשיב לזולת. ילדי הכיתות הנמוכות בבית-הספר ידעו כי יוכלו לבקש חסות אצל גברי וכי תמיד יגן על החלשים. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו.

גבריאל גויס לצה"ל בסוף ינואר 1973 ונתקבל לקורס-טיס, אך כעבור זמן הוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "פאטון" והוענק לו ציון גבוה (95). הוא היה תותחן מצטיין, שירת כתותחן בטנק של מפקד הפלוגה והיה גאה מאוד על תפקידו זה. הוא היה חייל אחראי ושימש דוגמה לחבריו בקפדנותו ובמסירותו.

בתקופת שירותו בצבא השתדל שלא להדאיג את הוריו והקפיד לכתוב מכתבים הביתה, מדי שבוע בשבוע.

ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), כעשר שעות לאחר שפרצה המלחמה, נפל גבריאל בקרב. פלוגת הטנקים שלו פרצה והגיעה עד לגדות התעלה. לאחר שעות אחדות נותר הטנק שלו לבדו. ברשת הקשר נצטווה לחזור לאחור ולהצטרף לטנקים אחרים. בדרכו, בצומת "דיזי" שבגזרה המרכזית, מול איסמעיליה, נפגע הטנק וגבריאל ואנשי צוותו נהרגו. תחילה נחשב כנעדר, לאחר זמן הוכרז כחלל שמקום קבורתו לא נודע. לאחר שישה חודשים נמצאה גופתו בשטח הארמייה המצרית השנייה והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר מנחם. השאיר אחריו אב, אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "גבריאל נלחם במסירות, תוך גילוי אומץ-לב וגבורה". אביו בנה לזכר בנו כחמש-עשרה חנוכיות מנחושת; כן בנה חנוכיה גדולה מאוד מנחושת כשי הנצחה לבית החייל בתל-אביב, ליום הולדתו העשרים-ושלושה של גבריאל, שלא זכה להגיע לגיל זה; קיבוצו הוציא לאור לזכרו שני עלונים וחוברת ובה דברים על דמותו, זכרונות, דברי שיר ותצלומים; אביו בנה לזכרו חנוכיה בקיבוצו; בסוף מאי 1974 נערך טורניר כדור-יד לזכר שלושת בני כפר מנחם שנפלו במלחמת יום הכיפורים וגבריאל בתוכם.

בניית אתרים: