תפריט נגישות

סמ"ר ראובן ברר ז"ל

ראובן ברר
בן 27 בנפלו
בן לילי ומשה
נולד ברחובות
בי"ט בכסלו תש"ז, 13/11/1946
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 217 , גד' 113
נפל בקרב
בי"ב בתשרי תשל"ד, 8/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: גשר פירדאן
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
חלקה: 9, שורה: 2, קבר: 29.

קורות חיים

ראובן, בן לילי ומשה, נולד ביום י"ט בכסלו תש"ז (13.11.1946), ברחובות. הוא היה ילד רגיש, בעל עין בוחנת, שקלט הכל וחש בכל. התמורות שחלו במשפחה, כשנפרדו הוריו, השפיעו מאוד על נפשו הרכה. יחד עם אחיו התאום גבי, עבר להתגורר בגבעתיים עם אמו, ושם גם למד בבית-הספר היסודי על-שם דוד שמעוני. היו אלה שנים של קשיי הסתגלות וראובן, נשלח למוסד הנוער "הדסים", אך גם שם לא מצא את מקומו. הוא חזר הביתה ונשלח ללמוד בבית-ספר "אורט" בגבעתיים ואחרי כן בבית-ספר "אורט" בחולון. מילדותו חיפש ראובן דרך לבטא את עצמו ואת דמיונו הפורה ולא חדל מלחפש את המסגרות שבאמצעותן יוכל לעשות זאת. הוא היה גם ספורטאי מעולה, הצטיין בריצה למרחקים ארוכים ובשחייה, והיה חבר בקבוצת "מכבי" תל- אביב. בשעות הפנאי אהב לפרוט על גיטרה. ראובן גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1967 והוצב לחיל השריון, אחרי שעבר את האימון הבסיסי, השתלם בקורס תותחנים, בקורס מש"קי שריון ובקורס מפקדי טנקים. בכל הקורסים האלה עמד בהצלחה רבה וגם מצא זמן לעמוד בבחינות הבגרות, תוך כדי שירותו בצה"ל. גם כאשר התנאים היו קשים והאימונים מפרכים, מעולם לא התלונן. ראובן אהב לקרוא ספרות בנושא שעסק בו בצבא והיה מפקד טנק מצוין. כאשר גויס אחיו התאום גבי לצה"ל, והוצב במרחק רב מן הבית, הקפיד ראובן לבקר אצל אמו ככל שניתנה לו ההזדמנות לכך. שום מרחק לא היה גדול מדי לגביו, כשהיו הדברים אמורים בביקור בבית ולו גם לשעות ספורות, כדי להיות עם האם, לעודד אותה ולארח לה לחברה. בפברואר 1970 סיים ראובן את השירות בצה"ל, חזר לחיים האזרחיים והחל לעבוד בהתקנת אנטנות לטלויזיות. כעבור זמן-מה עבר לעבוד כטכנאי של מכונות אוטומטיות לייצור מזון. בכל השטחים שעסק בהם, הצטיין ביזמה רבה וכושר עבודה רב. אך חוסר השקט שבו דחף אותו להמשיך ולחפש, והוא לא נלאה מלנסות שוב ושוב ולקוות למצוא את ייעודו. לבסוף הגיע עם אחיו לכלל החלטה להקים עסק משותף. השנים החלו מטפלים במלוא המרץ בהקמתו והקדישו את כל זמנם ללימוד ולאיסוף מידע. באותו זמן החליט ראובן להקים לו בית ויחד עם חברתו התחיל להכין את מעונם המשותף. הרהיטים והציוד נרכשו, המסמכים לרכישת הדירה נחתמו, ונראה היה שהנה מצא את אשר חיפש, שבועות אחדים לפני שנקרא אל הדגל. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נשלח ראובן עם יחידתו לזירת הקרבות בסיני. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), נכנס עם גדודו לקרב הנורא על גשר פירדאן, הטנק שלו נפגע פגיעה ישירה וראובן נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואח, לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתבו אל המשפחה השכולה כתב מפקדו, אסף יגורי: "...בנכם ראובן ז"ל שירת כמפקד טנק ביחידת השריון אשר תחת פיקודי והיה בין מקימיה. היכרתיו בזמן שירותו במילואים כלוחם מעולה וכמפקד למופת, אשר הנהיג את אנשי צוותו בקרב באומץ לב, תוך גילוי כושר-מנהיגות וגבורה עילאים. הוא היה חביב על מפקדיו ועל חבריו לנשק ונפילתו הייתה אבדה כבדה לחבריו. בשמי ובשם כל חיילי היחידה, הנני מביע את צערנו העמוק ומשתתפים באבלכם הכבד. אני תקווה שמלחמה עקובת- דמים זו תסלול את הדרך לשלום אמת, אשר בו תמצאו את נחמתכם". דברים לזכרו פורסמו בספר "חטיבת נתקה".

בניית אתרים: