תפריט נגישות

רב"ט אריה בדש ז"ל

אריה בדש
בן 24 בנפלו
בן גיזלה ונחמן
נולד בזכרון יעקב
בי"ד בכסלו תש"י, 5/12/1949
התגורר בקרית ענבים
התגייס ב-7.11.1967
שרת בחיל השריון
יחידה: מפח"ט 434
נפל בקרב
בי"ג בתשרי תשל"ד, 9/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: רמת הגולן
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: קיבוץ קרית ענבים
הותיר: הורים, אח ואחות

קורות חיים

אריה, בנם-בכורם של גיזלה ונחמן, נולד ביום י"ד בכסלו תש"י (5.12.1949) בזכרון-יעקב, ושם עברו עליו שנות ילדותו המוקדמות. כעבור זמן עברה המשפחה לקרית- ענבים, שם השלים אריה (אריה'לה בפי הוריו) את חוק לימודיו היסודיים והתיכוניים. אריה היה ילד שקט ומופנם, קשור מאוד לבית ולמשפחה, אוהב להתכנס בפינתו ולקרוא ספרים. טיפוס בודד היה, שמצא שפה משותפת רק עם יחידים, שדברו אל לבו. הוא היה נער נבוך אשר חיפש את האמת והצדק, את הטוב, היפה והמושלם. בגיל 11 כתב את שירו הראשון ומאז שימש עטו פעמים אין ספור ככלי ביטוי לרגשותיו, לכמיהתו, ללבטיו ולשמחותיו.

אריה גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1967 והוצב לחיל השריון. לאחר שהשלים קורס תותחנות, שימש כטען-קשר בטנק. השירות הצבאי עבר עליו ללא מאורעות מיוחדים. אצל אריה החולמני התרחשו המאורעות תמיד בנפשו פנימה יותר מאשר במעשיו. באריה גם לא היה שמץ מאיש הצבא. כבר בגיל צעיר ביטא בשיריו את כמיהתו ליופי, לאמונה, לטבע, לאמנות ולתרבות ואת סלידתו ממלחמה. אך הוא ידע כי אין לפני עמו דרך אחרת אלא לקיים צבא חזק ולכן מילא את חובתו כהלכה. בתעודת השחרור שלו נרשמו המלים הבאות: "חייל למופת. ממושמע. מצטיין בהתנהגותו". משסיים את שירותו הסדיר, הגשים אריה את חלומו מאז ויצא לטייל באירופה. הוא כתב משם: "...אמא יקרה... יש להתרגל לעובדה שאינני אתך, גם אם קשה לשנינו מאוד. עלי לעשות דברים הנראים לי כחשובים, כאדם עלי לשאוף לדעת יותר ויותר, ללמוד לחיות, על-מנת שאוכל לבחור את אשר ברצוני לעשות..." כאשר חזר לארץ כבר בחר לו את דרכו לעתיד. אריה התכונן ללמוד עיתונאות ובכך להתחיל את דרכו כ"כותב" מקצועי, וכדי להתפרנס החל לעבוד כאיש-ביטחון בשדה התעופה לוד. גם כשהתבגר אריה ועמד ברשות עצמו, לא ניתק את קשריו החמים עם משפחתו ועם אמו במיוחד. זמן קצר לפני מותו הזמין את אמו אליו לתל-אביב "ככה סתם, כדי שנוכל לבלות יחד", כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, היה אריה בביתו שבקרית ענבים. אחיו מיקי, כבר היה בקו-האש באזור תעלת סואץ, ואריה הכין עצמו להצטרף ליחידתו ברמת הגולן.

ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן נפגע אריה ונהרג. הוא הובא לקבורות בביתו בקרית ענבים.

השאיר אחריו אב, אם, אח ואחות.

לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אריה היה איש צוות מצטיין ואהוב על כל חבריו". לזכרו הוציאו הוריו לאור חוברת בשם "מדוע" ובה כלולים שיריו של אריה.

בניית אתרים: