תפריט נגישות

חיים שטורמן ז"ל

חיים שטורמן
בן 46 בנפלו
בן מנוחה ואברהם-משה
נולד באוקראינה
בב' בטבת תרנ"ב, 2/1/1892
התגורר בעין חרוד
התגייס ב-1910
שרת בהשומר
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ח באלול תרצ"ח, 14/9/1938
מקום נפילה: עמק בית שאן
באזור טבריה והעמקים
מקום קבורה: קיבוץ עין חרוד מאוחד
הותיר: אשה, בן ושתי בנות

קורות חיים

בן מנוחה ואברהם משה. נולד בב' בטבת תרנ"ב (2.1.1892) בעיירה צ'רבונה שליד דניפרופטרובסק שבפלך קיוב באוקראינה. בשנת 1906 עלתה משפחתו לארץ ישראל והתישבה ביפו, מקום שם למד זמן-מה בגימנסיה "הרצליה". כשנתיתם מאביו עברה המשפחה לסג'רה וחיים הנער החל למשוך בעול המשפחה והירבה לעבוד בחריש. במרוצת הזמן עברה אמו ליבנאל והקימה שם מטבח קטן לפועלים. גם שם המשיך חיים בעבודה הקשה ועם זאת נרתם גם לשמירה.

בגיל 18 הצטרף לאירגון "השומר" בחדרה, בה התנסה בכל תלאות השמירה ובעיותיה, התידד עם חברים לשמירה ועם פועלים בעבודה ונקשר קשרי-נפש עם המושבה, אדמתה ונופה. בעיקבות היתקלות עם רועים ערבים באחד הימים נאסר והיה כלוא תקופה-מה בכלא עכו. במכתביו מן הכלא ביטא את חיבתו העזה לטבע, לחי ולצומח ולאדם באשר הוא אדם. בהמשך פעילותו ב"השומר" עשה בתל-עדשים, רחובות, מסחה וכינרת.

בשנים 1916-17 השתתף חיים במאמצי הישוב להשגת נשק להתגוננות, בעיקר ברחובות ובמאורעות תל חי של שנת 1920 תרם חלקו במשלוח עזרה בתגבורת מצרכים ותחמושת. ב-12.9.1921 היה עם ראשוני העולים על הקרקע ליד מעין חרוד. הוא התערה היטב בחיי המשק החדש ונבלע ראשו ורובו בהקמת ענפיו השונים כשאשתו עטרה עומדת לימינו. כאן, כבכל מקום, ידע לקשור יחסי ידידות וכבוד הדדי עם השכנים הערבים ותכונה זו היא שסייעה לו ברכישת הקרקעות שהוציא לפועל מטעם הקרן הקיימת בגוש חרוד. במשא ומתן עמם ידע לכבוש את לבם ולעורר את אמונם וגם טרח שיקבלו פיצויים הוגנים.

כתב עליו שאול אביגור: "חיים היה אחד היורשים הטהורים ביותר למסורת האבירים הנאצלת של השומר בתקופה זוהרו".

ואילו יוסף פיין כתב: "כשהנני מעלה בזכרוני את חיים הנני רואה לפני דמות אדם מושלמת בכל: במחשבה, בהגיון בריא ובשקט. באלו רכש את עולמו המלא...".

בשנים תרפ"ג-תרפ"ו היה חבר המרכז החקלאי. חיים נשא בתפקידים אחראיים בענייני המשקים ובענייני הבטחון וההגנה של הגוש כולו.

אחר נפילתו של הסמל רוזנפלד טבע חיים את הפסוק החקוק על מצבתו: "נופלים ההולכים ראשונה".

הוא היה ממניחי היסודות להתיישבות "חומה ומגדל" בעמק בית שאן וברמות יששכר, ושנים רבות היה חבר המועצה החקלאית.

בי"ח אלול תרצ"ח (14.9.1938), בדרכו מבית שאן לטירת צבי נהרג חיים בעלות רכבו על מוקש ועמו נפלו גם שניים מחבריו. נקבר בעין-חרוד.

הניח אשה, בן ושתי בנות.

בנו משה נפל במלחמת העצמאות על הגנת עמק בית שאן (1948). וינגייט, שהיה מפקד "פלוגות הלילה המיוחדות" הספיד אותו על קברו ואמר: "יהודי גדול, ידיד הערבים והוכרע על ידי ערבים".

נכדו חיים נפל בקרב על האי גרין (1969), ונכדו אמיר ברין נפל על גדות תעלת סואץ במלחמת ההתשה (1970).

לזכרו הוקם "בית חיים שטורמן", מוזיאון ומכון אזורי למדע וטבע ליד המועצה האזורית הגלבוע. שמו הונצח בספרים "בדרך לוחמים"; "ספר השומר" ובחוברת זיכרון בהוצאת בית שטרומן והמועצה האזורית גלבוע לזכר השלושה שנפלו בימי חומה ומגדל. "גן השלושה" (הסחנה) נקרא על שמם.

בניית אתרים: