תפריט נגישות

סגן מישאל מישקה פינסקר (דונסקי) ז"ל

מישאל פינסקר
בן 25 בנפלו
בן שושנה ויהודה-אריה
נולד בתל אביב
בכ"א באייר תרפ"ג, 8/5/1923
התגורר בבית אלפא
שרת בפלמ"ח - חטיבת הראל, חיל השריון
יחידה: הגדוד הרביעי - "הפורצים", חט' 4 פל' עורב
נפל בקרב
בכ"ב בניסן תש"ח, 1/5/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: ירושלים - קטמון
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: קיבוץ קרית ענבים

קורות חיים

פינסקר (דונסקי) מישאל, בן יהודה-אריה ושושנה, נולד ב-8.5.1923 בתל-אביב. שנות ילדותו עברו עליו במשק החקלאי של הוריו בעתלית. שם למד בבית-הספר העממי והצטיין מאד בלימודיו. באותה תקופה הצטרף לסניף "הצופים" המקומי והדריך בו. בעל אופי נוח, עדין ושקט. חבר טוב ודואג. מסור ורצוי לחברה. כתום תקופת לימודיו בעתלית נשאר כשנה בבית. עבד במשק הוריו ואחרי-כן עבר ללמוד בבית-הספר החקלאי במקוה-ישראל. שם הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". התמסר ביחוד ללימודי המטעים. בסיימו את בית-הספר החקלאי עבר למשך שלוש שנים ל"קומונה" של תנועת "השומר הצעיר" ובכל נימי נפשו התמסר להדרכת הנוער. אחר 3 השנים האלו עבר להכשרה מגויסת כחבר בבית-אלפא. הצטרף לפלמ"ח ושירת בפל"ים. בשעות הפנאי עסק בקריאה לשם השתלמותו והתעניין בעיקר בשאלות הכלכלה. החל גם לכתוב מחקרים על נושא זה. שקט, צנוע, נחבא אל הכלים.

לרוב נמצא בקרבת חופי הארץ ובדק אפשרויות של העלאת מעפילים במחתרת ואף השתתף בהבאתם ובהורדתם לחופי הארץ. פלוגתו היתה פעילה מאוד והשתתפה במספר רב של פעולות חשובות: ב"ליל הגשרים", בניסיונות לפוצץ את המטרות הבריטיות בסידנא עלי, בכפר ויתקין ובגבעת אולגה. ובין הפעולות - התאמנו, והפכו ליחידה מאומנת ורבת ניסיון. עם פרוץ מלחמת העצמאות הפכו ימאי הפלמ"ח לכוח חי"ר במסגרת הגדוד הרביעי של הפלמ"ח והועברו לאיזור שער הגיא לסייע בקרבות על הדרך לירושלים. כמה פעמים השתתפו בקרבות על הקסטל - אותו מבצר שולט שחסם את המעבר אל העיר וממנה. בנסיעה במשורין לכיוון הקסטל, כשמישאל היה בפנים, רגוע ושלו, השרתה התנהגותו על הצעירים אווירה טובה ורגועה. מה שאפיין אותו היא הדביקות במטרה. ביצע היטב ללא היסוס וללא וויכוח כל מה שהוטל עליו.

כמ"כ יצא עם הכוח לתקוף את שכונת קטמון, שהיתה מוגנת ומבוצרת היטב, ושלטה על דרום העיר. פלוגתו שימשה ככוח הפריצה העיקרי, והיא שתקפה את מנזר סן סימון ששלט על השכונה ועל כל דרום העיר. ההתקדמות, הגם שהיתה בלילה, היתה קשה מאוד. גם לאחר שנכבש המנזר, לא פסקה האש מהחורשות שהקיפו אותו ומן הבתים שטרם טוהרו. היה ברור שיש לצאת ולחסל את הצלפים שגרמו לכוח אבידות רבות. הורכב כוח קטן, וכל כיתה התקדמה בסתר, המ"כ בראשה, בחסות גדרות האבנים. אחד ממיקלעי האויב היה מכוון אל סימטה צרה שדרכה ניסה מישאל לעבור ולהסתער. כאשר יצא מאחורי מחסה גדר אבנים - נפגע. חברו שניסה למושכו פנימה, נפצע גם הוא.

מישאל נהרג ב- 1.5.1948. נקבר בקרית-ענבים ב-4.5.1948. אחרי נופלו הועלה לדרגת סגן לפי פקודת המטכ"ל.

בניית אתרים: