תפריט נגישות

רב"ט משה זוננה ז"ל

משה זוננה
בן 19 בנפלו
בן פולה ושאול
נולד בסוריה
בי"ד בסיון תשי"ד, 15/6/1954
התגייס ב-3.5.1972
שרת בחיל השריון
יחידה: גד' 786 ביסל"ש 857
נפל בקרב
בז' בחשוון תשל"ד, 2/11/1973
מקום נפילה: סיני
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: הורים, שלושה אחים ושתי אחיות

קורות חיים

משה, בן פולה ושאול, נולד בשנת תשי"ד (1954) בחלב שבסוריה ועלה ארצה עם משפחתו באוגוסט 1962. הוא החל את לימודיו בבית-ספר יסודי בעיר הולדתו ואחרי שמשפחתו עלתה ארצה והשתקעה בכפר-סבא, למד בבית-הספר היסודי "רמז".

משה היה מודע לצרכיה של משפחתו מרובת הנפשות, שנתקלה בקשיי קליטה והסתגלות לארץ החדשה. לכן, אחרי שסיים את לימודיו יצא לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה. הוא מסר לבני הבית את כל משכורתו ובכך סייע להוריו ולאחיו לשפר את מצבם הכלכלי.

הוא התגלה כנער בוגר, אחראי ועצמאי בכל מעשיו, שניחן בפקחות רבה ושיקול-דעת רציני ובוגר. תכונות אלו סייעו בידו להשתלב בכל עבודה. במלאכת כפיים או במסחר. בזכות תכונותיו התאקלם במהרה בכל חברה חדשה, רכש לו ידידים רבים והחל קונה לו מעמד של אדם העומד ברשות עצמו.

משה הקדיש את זמנו הפנוי לעיסוק בספורט ובעיקר השתתף בתחרויות כדורגל. הוא הרבה להאזין למוסיקה ואהב לצאת לטיולים ולסיורים בארץ.

משה גויס לצה"ל בתחילת מאי 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות הוכשר לשמש נהג טנק והוצב ביחידה של חיל השריון בסיני. בזכות תכונותיו המיוחדות הצליח להתאקלם ביחידה, רכש לו ידידים רבים והיה מקובל על מפקדיו כחייל מסור וממושמע, הממלא את תפקידו בשלמות.

בערב יום הכיפורים תשל"ד הגיע לביתו לחופשת החג. כשפרצה המלחמה מיהר להתייצב ביחידתו בסיני והשתתף בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים. במכתבים הרבים ששלח להוריו, כדי להסיר חששות מלבם, הביע את בטחונו בנצחון צה"ל ואת אמונתו העזה כי ישוב במהרה לפגוש את משפחתו.

ביום ז' בחשון תשל"ד (2.11.1973) ויתר משה על יציאה לחופשה והתנדב לצאת למשימה קרבית מסוכנת. בפעולה זו נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

נפילתו בקרב נטלה מעם המשפחה את מקור כוחה ואת מפרנסה העיקרי ומנעה את הגשמת התכניות הרבות להתבססות והתפתחות.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "חברנו משה נפל כאשר פרץ בטנק שלו בשדה מוקשים, כדי להעביר אספקה לכוחותינו. בפעולה זו נפגע בנכם, הוא חברנו, אשר עמד יחד עמנו בקרב הגדול במלחמת יום הכיפורים וחסם בגופו את פריצת שריון האויב באזור האגם המר. הוא שימש לכולנו סמל בנכונותו ובהעזתו".

בניית אתרים: