תפריט נגישות

סגן יאיר הכטר ז"ל

יאיר הכטר
בן 23 בנפלו
בן חביבה והרצל
נולד בקיבוץ גבעת השלושה
בה' באלול תרפ"ה, 25/8/1925
התגורר בכפר סבא
שרת בפלמ"ח - חטיבת הראל, חיל השריון
יחידה: הגדוד החמישי - "שער הגיא", מפח"ט 5
נפל בקרב
בכ"ד בכסלו תש"ט, 26/12/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: עוג'ה אל חפיר
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: כפר סבא
הותיר: הורים, אחות ואח

קורות חיים

יאיר, בן בכור לחביבה והרצל, נולד בה' אלול תרפ"ה (25.8.1925) בגבעת-השלושה. היה בנה בכורה של פלוגת "עין חרוד" בגבעת השלושה - פתח תקוה. לא במקרה נקרא הרך הנולד בשם יאיר. כולם האמינו שיבוא יום ותינוק זה יביא להורים ולכל החברים אורה ושמחה ויאיר את דרכם הקשה. גבעת השלושה של אותם הימים, היתה רווית סבל וכאב ועל הכל - רעבה, ויאיר היה חדור עבודה והעבודה שהושגה מידי פעם, לא היה בה כדי להשביע. כאן עשה יאיר את צעדיו הראשונים.

לימים, עברו ההורים עם עוד מספר חברים, הגלילה לקבוצת איילת השחר. כאן, התכסו כבר השדות בירק, השקדים עמדו בלבלובם ובאביב - ריח שדות משגע. באילת השחר עשה יאיר את הכרותו הראשונה עם החקלאות, ועם מרחבי הגליל העליון. שש שנים היתה המשפחה בקיבוץ. יאיר הקטן ספג את שניתן לספוג ומאוחר יותר יחזור לאילת השחר כלוחם, כאיש פלמ"ח. הנוף הפראי של הרי הגליל קסם ליאיר. כבר כילד, ניכר היה שהתאהב בטבע. במיוחד אהב את הטיולים בשבתות בכרם, בין הגפנים לבינות עצי השקד והמשמש. לטבע היתה השפעה מרגיעה על יאיר, ואמנם, כאן נזרעו הזרעים הראשונים לתחביבו כסייר, כמי שהולך ראשון לפני כולם.

מסיבות בריאות, נאלצה המשפחה לעזוב את המשק, והגליל ולרדת לשפלה. היתד נתקעה בכפר סבא בשנות השלושים המוקדמות. כמה מאות תושבים הצטופפו בה. עשרות בתים קטנים ופרדסים צעירים. מסביב - כפרים ערביים עוינים. תושבי המושבה - ציבור פועלים קטן שרובו כבר נתחשל בכור היסורים. ציבור צעיר, בחלקו - חולמני, נאמן ליעודים הציוניים, נכון למסור נפשו לכל קריאה וצו לאומי. באוירה זו עשה יאיר את בחרותו. כשגדלה כפר סבא, גדל גם יאיר. כשרחבה - רחבו אופקיו.

יאיר היה בעל אופי עדין, צנוע ורגשן, עם ילדים בגילו חי בשלום, היה ידוע כמתווך בין ילדים יריבים ובמקום שהיריבים הקטנים לא ויתרו, ידע הוא לותר. ככל שגדל יאיר גדלה אהבתו לבית ובמיוחד לאמו. אהבת אמת נרקמה ביניהם. בשעות הפנאי הרבה לאסוף בולים והתמסר למשחק השח-מט. יאיר לא שש לבילוי ובידור מחוץ לבית.

למושבה כפר סבא היה חלק חשוב בעיצוב דמותו. במושבה בשנות השלושים היתה מלחמה על עבודה עברית ומאורגנת. יאיר, אמנם, היה אז ילד קטן אך הבית היה בית ועד לפועלים שחי את המאורעות ורישומם נספג בילד. בהיותו בן 18 נרשם כחבר מן המניין בהסתדרות הכללית ובכך הביע את רצונו להמשיך בדרך ההורים.

כשפרצו מאורעות 1936 עמדה כפר סבא בקו האש ויותר מכל, השכנה - רמת הכובש. יאיר ספג אז משמעותה של לחימה על הנפש והגנה על הרכוש. ואכן, קבוצת רמת הכובש היתה אז דוגמא למאבק גבורה. לעמידתה היתה השפעה על כל הנוער במושבה וכמובן, על יאיר. ברבות הימים, הגיע אליה יאיר כאיש פלמ"ח ובין אהליה רקם את עתידו. את לימודיו התיכוניים עשה בבית הספר מכס פיין במגמת חשמל ומסגרות מיכנית, וחלק מזמנו הקדיש ל"הגנה".

לאחר שסיים את בית הספר, הצטרף לפלמ"ח. יאיר הסתגל לחוקי ונוהגי הפלמ"ח. השתתף בקורסים מיוחדים ללימוד תורת הלחימה, קורסים שאיפשרו לו להתייצב בין הראשונים לכל תפקיד ופעולה. הוא לקח חלק פעיל בתנועת המרי, כגון העברת עולים מהצפון, חלוקת נשק ותחמושת במשקי הגליל העליון, פעולות מיוחדות, פיצוץ מסילות הברזל ועוד.

בשנים 1946-7 שוחרר מהפלמ"ח ועבר לרזרבת מילואים שחייליה עמדו נכונים לכל קריאה. בשיתוף עם חבר למקצוע, התחיל לעבוד במסגרות וחשמלאות רכב, לשביעות רצונם המלאה של הלקוחות שהעריכו מאוד את עבודתו. לאחר שעות העבודה, התמסר להדרכת אנשי "ההגנה" במקום והקנה להם ידע רב וביטחון במילוי תפקידם.

לאחר החלטת האו"ם ב-29.11.47, נקרא להתייצב לתפקיד. יאיר השתתף בפעולות נועזות: בקרב בבית הקרן הקיימת, אבטחת הדרך לירושלים, ליווי שיירות. הוא לחם במרץ ותמיד בקו הראשון. עלה בשיירה הגדולה לפני חג הפסח לירושלים ונשאר תקוע בה עד להפוגה הראשונה. לאחר ההפוגה חזר לצריפין והדריך בקורס מפקדי כתות מאות חניכים מן הפלמ"ח, אנשי גח"ל ומח"ל.

יאיר הצטיין במיוחד בהדרכת תורת הסיירות ובהוראת טופוגרפיה. נקרא לירושלים והשתתף בקרב על בית נטיף. לאחר ההפוגה השנייה, נשלח לקורס הראשון לקציני חיל רגלים ב"מחנה אליהו" נתניה. התמסרותו המלאה ללימודים העלתה אותו לדרגת מדריך טירונים. בטרם סיים את הקורס נקרא לפעולות צבאיות דחופות בסביבת פרוזדור ירושלים, חברון ועוד. הפלוגה, חזרה לשפלה והתמקמה במחנה ישראל. אנשי הפלוגה ידעו כי עליהם להצטרף לחטיבה 8 המשוריינת, לקראת "מבצע חורב" שמטרתו היתה לגרש את הפולש המצרי מהנגב.

בחופשה הקצרה שניתנה בטרם קרב, לקח יאיר את בגדי החורף שלו שהיו בבית, כולל מגפיים, באמרו כי עליו לצאת לעזרת המשקים בעמק הירדן. על מנת להסיר דאגה מבני המשפחה. בעזבו את מחנה ישראל אמר לחבריו: "כל סלע בהרי ירושלים היה לי למחסה. מסופקני אם חולות המדבר יגנו עלי". כסייר היה אחד מאלה שסימנו את הדרך לפעולה נועזת זאת.

במכתביו השתקפה הרוח שפעמה בלבות בחורי הפלמ"ח בימים ההם. במכתב ששלח לחבר בחו"ל כתב בין היתר: "...אני מאמין כי מבלי לקחת חלק באירועים עצמם - ללא הקדשת זמן או מאמץ, סבל ונכונות להקריב את החיים - קשה להבין היטב את המצב שבו אנו שרויים. כיצד, אם לא על ידי השתתפות מלאה, יכול מישהו להבין את מטרתם של הנערים והנערות הלוחמים שחרפו את נפשם על הגנת מולדתם על מנת לכונן את מדינת ישראל. אתה בודאי יודע, כי הארגון שאליו אני משתייך - הפלמ"ח - היה הראשון שהתייצב למערכה ובזכותו הרוויחו זמן שהיה יקר מפז ואיפשר לעמנו להכין את עצמו, ולכונן מערך הגנה, וכך להגיע לשלב שבו אנו נמצאים כיום. שמו של הפלמ"ח יזכר לעד בזכות ארבע מערכות: טיהור הגליל, משמר העמק, הקיבוץ שבו הבסנו לראשונה צבא אויב מאורגן, ההגנה על ירושלים הנצורה ועל הדרך המובילה אליה היכן שרעב וצמא היו מנת חלקנו מדי יום, והגנת הנגב, היכן שקומץ מתנדבים חסרי נשק אך נחושים בהחלטתם לחמו בגבורה. אני לקחתי חלק במערכה על ירושלים".

ביום כ"ד בכסלו תש"ט (26.12.1948), לחם במבצע "חורב" בתפקיד סגן מפקד פלוגה א' בגדוד החמישי ונפל בעוג'ה אל-חפיר (ניצנה) כאשר פגז של תותח פגע בחולית הפיקוד של הפלוגה, הרג את יאיר ופצע חמישה נוספים. יאיר הובא לקבורה ארעית בחולות חלוצה. בעזרת חבריו לנשק, הועברה גופתו לבית הקברות הצבאי בכפר סבא. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן בפקודת המטכ"ל. השאיר אחריו הורים, אחות ואח.

המשפחה הנציחה את שמו של יאיר בניצנה והקימה ספרייה על שמו במקום.

בניית אתרים: