תפריט נגישות

סרן גבי הורוביץ ז"ל

גבי הורוביץ
בן 22 בנפלו
בן ברטה ואליעזר
נולד בארגנטינה
בי"ז באדר תש"כ, 16/3/1960
התגייס ב-16.7.1978
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 500, גד' 195
נפל בג' בתמוז תשמ"ב, 24/6/1982
במלחמת שלום הגליל
מקום נפילה: ציר ביירות דמשק
באזור לבנון
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
חלקה: 16, שורה: 3, קבר: 8.
הותיר: הורים, אח ואחות

קורות חיים

בן ברטה ואליעזר, נולד ביום י"ז באדר תש"כ (16.3.1960) בארגנטינה. כשהיה גבי בן 4 שנים, הוא עלה עם הוריו לארץ. המשפחה השתקעה בבת-ים, ובה התחיל גבי את לימודיו בבית-הספר היסודי על-שם גורדון. את לימודיו התיכוניים הוא השלים בבית-הספר המקצועי "יד סינגלובסקי" בתל-אביב, במגמת הנדסאות מכונות.

ביולי 1978 התגייס גבי לצה"ל ושירת בחיל השריון. אחרי אימוני טירונות הוא השתלם בקורסים כנהג טנק. ביולי 1979 הועלה גבי לדרגת סמל. הוא נשלח לקורס מפקדי טנק, וסיימו כחניך מצטיין. בדצמבר 1979, השלים גבי קורס קציני שריון והועלה לדרגת סג"מ. כעבור שנה, הוא הועלה לדרגת סגן. ביולי 1981, סיים גבי את שירות החובה והתחייב לשרת שנה נוספת בצבא הקבע. גבי היה קשור מאוד למשפחתו. הוא קיווה, כי אחרי שישתחרר מצה"ל ימשיך לימודי הנדסת מכונות, ושאף להתיישב ברמת הגולן.

כשפרצה מלחמת "שלום הגליל" היה גבי עם הכוח שפרץ את מעוזי המחבלים והסורים. מפקד פלוגתו נפצע בקרב, וגבי נטל את הפיקוד על הפלוגה והמשיך להוביל אותה למערכה על כביש ביירות-דמשק. ביום ג' בתמוז תשמ"ב (24.6.1982) נתקלה פלוגתו במארב של קומנדו סורי. טיל אר.פי.ג'י של האויב פגע בצריח הטנק שלו, וגבי נהרג. בן 22 שנים הוא היה במותו. גבי הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול בתל-אביב. הוא השאיר אחריו הורים, אח ואחות. אחרי שנפל, הוא הועלה לדרגת סרן.

שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "סרן גבריאל נתן את חייו למען מולדתו. הוא שירת בגדוד שריון, נתן דוגמה אישית לפקודיו, גילה ידע מקצועי גבוה, התנדב לבצע משימות, התאים את עצמו לשינויים ולא היה צמוד לפתרונות סטנדרטיים. הוא גילה דאגה לפקודיו. היה בחור שקט וצנוע, טוב ליבו והשלווה שהשרה בכל מקום היו יוצאי דופן".

מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "הוא היה אהוב ונערץ על חייליו, בשל אנושיותו, מסירותו והאיכפתיות שאפיינה אותו. היה בלתי אפשרי לנתק אותו מפלוגתו. הפלוגה שינתה פניה והחליפה במשך השנה מפקדים וחיילים, וגבי היה הגורם היחידי כמעט שנשאר "לשמור על הגחלת". הוא הכיר טוב יותר מכולם עת ענייני הפלוגה והבין ללב החיילים. במלחמה נתגלה בו עוד צד. אחרי שנפצע מפקדו, הוא נטל את הפיקוד על הפלוגה בלא רבב, בביטחון ובאומץ, כשהוא מחזיר את הפלוגה להיות גוף לוחם שעמד בכל המשימות, גם ברגעי קרב קשים, כשחיילים הוסיפו להיפגע".

בניית אתרים: