תפריט נגישות

טוראי יוסף גלזינגר ז"ל

יוסף גלזינגר
בן 24 בנפלו
בן מרגריט וויקטור
נולד ברומניה
בתרפ"ד, 1924
שרת בפלמ"ח - חטיבת הנגב, חיל השריון
יחידה: חז' פל' עורב 8
נפל בפעילות מבצעית
בי"ג באלול תש"ח, 17/9/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: מבטחים
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: גבעתיים - נחלת יצחק

קורות חיים

גלזינגר יוסף בן ויקטור ומרגריט. נולד ב-1924 באראד רומניה, על גבול הונגריה. נתחנך בתרבות הונגרית בתערובת של רומנית (מתוך כפיה חוקית) ויהדות (מתוך שרידי חובה למורשת-אבות דועכת). יד העמלק הנאצי, שגילתה יהודים גם תחת מסוה נכרי והגלתם להשמדה, עקרה אותו מקרקע גידולו והחזירה אותו אל העם היהודי ואל ארצו. אחרי שחרור רומניה עלה ארצה ב-1944 והתנדב לבריגדה העברית. הגיע במסע הקרבות עד בלגיה והספיק עוד לבקר בבית הוריו.

מששוחרר מהצבא וחזר ארצה הצטרף לקבוצת "מבטחים" שבנגב. התמסר בשקידה ובענוה לכל חובה ועבודה במשק. ביחוד התמסר לעניני הבטחון והנשק, כבעל נסיון בצבא סדיר. היה בקי בכל סוגי הנשק וכל כלי חדש נבחן תחילה על-ידיו. עבר קורס לחבלה במסגרת גדוד 8 שהתקיים ברמת הנגב, והוא שהניח את שרשרת המוקשים להגנת הנקודה והיה פעיל בהגנתה אף בתקופת הפלישה המצרית. הוא הוצע גם לתפקידים שונים מחוץ למשק כגון מיקוש הטרדה בדרכי התחבורה של האויב, וכן לעבודת מיקוש ביר עסלוג' לאחר שנכבשה ע"י כוחותינו.

ב- 14.9.48 השכים לפרק מוקשים ולהעבירם לקו חיוני יותר. ב-16 מוקשים הצליח בלי תקלה, ובחפשו אחרי המוקש ה-17 דרך עליו ונפצע קשה.

בהיפרדו מחבריו, כשנלקח לבית-החולים ברוחמה, אמר להם: "שגיאתו הראשונה של חבלן היא גם שגיאתו האחרונה". גם קטיעת רגלו לא הצילה את חייו. אחרי שלושה ימים של ייסורים מת ב-17.9 1948. הועבר לנחלת-יצחק ב-9.11.1950.

בניית אתרים: