תפריט נגישות

טוראי יצחק גולדברגר ז"ל

יצחק גולדברגר
בן 24 בנפלו
בן אסתר וירוחם
נולד בכפר סבא
בח' באייר תש"ג, 13/5/1943
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 422, גד' 126
נפל בקרב
בכ"ט באייר תשכ"ז, 8/6/1967
במלחמת ששת הימים
מקום נפילה: מרחב סיני
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
אזור: 1, חלקה: 3, שורה: 5, קבר: 4.
הותיר: אשה - בת שבע, הורים ואחות - רינה

קורות חיים

בן אסתר וירוחם (הכהן). נולד ביום ח' באייר תש"ג (13.5.1943) בכפר סבא. למד בבית-הספר "בר-אילן" שם וב"נצח ישראל" בפתח-תקוה. לאחר-מכן למד בבית הספר התיכון החקלאי במקוה ישראל. השתייך לתנועת "בני-עקיבא".

את פרנסתו מצא כטכנאי של מיזוג-אויר. תחביביו היו רדיו וצילום. עוד מימים בהם היה נער - מתקן ועושה היה הכל בבית, כל חפץ שנשבר תוקן בידי יצחק. כאשר בגר מצא עניין בחשמל, מצא עניין בטרנזיסטורים. בונה ומתקן, משפר ומשפץ. הנהו ראוהו מתקן את מכשיר הרדיו שנתקלקל, והנה מצאוהו כשהוא בונה לעצמו מכשיר האזנה ועוטה אזניות ומאזין לשידורים.

יצחק גויס לצה"ל במאי 1961. כאשר חזר יצחק משרותו בצבא, חזר לעבודות הטרקטור, תחילה יחד עם אבא, לאחר מכן ברשות עצמו. בצד עבודה מפרכת זו מצא עניין רב בצילום ובהסרטה והרבה לצלם. גם השתתף בהסרטת הסרט "פורטונה". יצחק עשה חייל בעבודתו שמח שהוא בונה עתידו במו ידיו, בכוחות עצמו.

לאחר הנישואין נטש יצחק את עבודת החקלאות לחלוטין. הוא התמסר לטכנאות, והיה טכנאי מצטיין. בחדשים האחרונים שלפני המלחמה עבד כטכנאי במיזוג-אוויר ובקירור. עבד והצטיין, נדד במקומות שונים בארץ, להתקנת מכשירי מיזוג-אוויר.

בפרוץ מלחמת ששת הימים גויס למילואים. ביום רביעי לקרבות, הוא כ"ט באייר תשכ"ז (8.6.1967), מצא את מותו. הוא שירת באוגדתו של האלוף אברהם יפה. הוא היה בטנדר אספקה שאץ עם הכוחות הראשונים. היה עם הפורצים לאבו-עגילה, עם הלוחמים בביר-חסנה, עם הנאבקים בביר-תמרה. במקום זה התפצלו כוחותיו של האלוף אברהם יפה לשנים: חלק פנה לעבור את מעבר-הג'ידי, וחלק נטה לפרוץ אל מעבר-המיתלה. יצחק היה בין היוצאים את המסע המסוכן, רפוד הדם: מעבר המיתלה. אל המיתלה הגיעו בים רביעי שבעה ביוני. שיירת הכוחות התקדמה: טנק, ג'יפ ויצחק בטנדר האספקה שלו. מן הצד נראתה קבוצת חיילים מצרים, ששרכה דרכה כשידי החיילים מורמות לכניעה. השיירה עצרה, כדי לקחתם בשבי. אך באותו רגע נשמעה יריה, ועוד יריה. החייל שנהג בג'יפ שלפני הטנדר של יצחק נראה נופל, חברו של יצחק בטנדר אץ אליו - אך בשובו לטנדר מצא את יצחק שוכב פצוע בצוארו. הזעיקו חובש שחבש את פצעו, אך מעבר המיתלה עוד סגור היה כשעתיים לדרכו של רופא. כאשר הגיע הרופא מצא את יצחק והוא מת. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. רק בן עשרים וארבע שנים היה. הניח אישה.

במלאת שנה לנפלו הוציא קיבוץ העוגן לזכרו המכיל גם מעזבונו. בספר "במעלות גיבורים" בעריכת ישראל ארליך מוקדשים כמה עמודים לזכרו. כן הונצח שמו בספר שהוציאו ידידיו ומשפחתו בשם "טללי אורות".

בניית אתרים: