תפריט נגישות

סגן אריאל אריק אנג'ל ז"ל

אריאל אנג'ל
בן 21 בנפלו
בן ויקי ודניאל
נולד בירושלים
בט' באלול תש"ט, 3/9/1949
התגייס ב-8.11.1967
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 500, גד' 195
נפל בפעילות מבצעית
בכ"ד באייר תש"ל, 30/5/1970
מקום נפילה: תעלת סואץ
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ד, חלקה: 4, שורה: 04, קבר: 04.

קורות חיים

אריאל (אריק), בן דניאל וויקי, נולד ביום ט' באלול תש"ט (3.9.1949) למשפחה ירושלמית וותיקה. למד בבית-הספר היסודי "דרום" (על שם הנרייטה סולד) ובגימנסיה העברית ברחביה. שבע שנים היה חבר בתנועת "הצופים" בשבט "מצדה" בירושלים. היה מדריך פעיל והקדיש כל רגע פנוי לתנועה. נאמנותו לחבריו היתה קו בולט בדמותו, הן בתקופת הלימודים והן בתקופה השירות הצבאי.

גויס לצה"ל בנובמבר 1967 והוצב לחיל השריון. בזמן שירותו התגבר על קשיים שונים והוכיח דבקות חסרת פשרות במטרה. השירות הצבאי היה בשבילו מבחן פיזי ונפשי עליון. הוא שאף להצטיין, השתתף בקורסים שונים וסיים את קורס הקצינים כחניך מצטיין. אריק נשלח לשרת בקו התעלה והוכיח כי הוא קצין מעולה.

ביום כ"ד באייר תש"ל (30.5.1970), נפל באש מארב אויב על גדות התעלה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.

לאחר שנפל הועלה לדרגת סגן.

במכתב שכתב אחד ממפקדיו אל הוריו, תיאר את דמותו וסיפר כי כאשר הגיע אריק אליו, כתותחן, הופיע בחור שקט וביישן, אשר עד מהרה הוכיח כי הוא שולט היטב בחומר התיאורטי. אותו מפקד מציין: "במחזורי היו הרבה בחורים טובים (ובייחוד מבני הקיבוצים) וקשה היה להתבלט בפלוגה כזאת. האימונים היו קשים, חומר הלימודים היה רב וגם שעות השמירה מרובות והתברר שכל שעות היממה היו תפוסות והזמן לישון הוא מועט. עקבתי אחרי אריק והוא החל להסתגל. מורגש היה כי קשה לו, אולם רוחו חיזקה את גופו הצנום והוא עמד במאמץ, עבד ללא ליאות ועודד את הצוות. באימוני קליעה למטרה זכה אריק לכינוי "התותחן הטוב בפלוגה". בסיום מכתבו הוא כותב: "אני גאה בכך שאריק היה חניכי. ידעתי שהוא יגיע רחוק, ובאמת הוכיח את כל מה שציפיתי והתנהג כגיבור ולוחם מעולה, גם ברגעיו האחרונים".

במלאת "שלושים" לנפלו אמר חברו הנאמן, שליווה את אריק מכתה א' של בית ספר היסודי ועד יומו האחרון: "אריק היה חבר מסור ונאמן ללא גבול. למען חבריו נכון היה להקריב הכל, בכל הלב והרצון, בטבעיות - וכמובן מאליו. תכונה שאפיינה אותו הייתה נדיבותו. ביתו היה מקום מפגש כמעט קבוע לחבריו ומידת הכנסת האורחים שלו היתה מן המפורסמות בין החברים. אריק לא היה איש של גינוני נימוס ודיבורים מן הפה ולחוץ. הוא היה כן עם עצמו ועם אחרים. לא היה מוכן להתפשר, או להעמיד פנים כחבר לאדם שלא נראה בעיניו. מכאן נובעת אהבתו ומסירותו אל חבריו הקרובים חברים אותם בחר ועימם חש את עצמו בנוח.

עד למועד גיוסו לצבא, היו מראהו הנערי וקומתו הנמוכה מציקים לו רבות, אולם דווקא עובדה זו היא שדחפה אותו להסתער על אתגרים רציניים ולהתגבר עליהם בצורה מעולה ביותר. כך, למשל, ראה אתגר רציני בהדרכת חניכים ב"צופים" ותוך זמן קצר הפך, לא רק למדריך נערץ על כל חבריו אלא לראש הגדוד, תפקיד מכובד ואחראי ביותר. מאמץ זה של התגברות על מכשולים והתעלות ניכר גם במסעות התנועה והגדנ"ע. כאשר היה הטור הארוך במסע מייגע, משתרך במעלה ההר, היה אריק פורץ לפתע אל ראש הטור, נישא לא על שרירי רגליו כי אם על שרירי רצונו החזק ושאיפתו להוכיח, ביחוד לעצמו, כי הוא מסוגל להתגבר על כל קושי.

בשל תחושת האחריות המפותחת שלו - ידענוהו. תכונות אלו של רצון עז, אחריות, ידע ומסירות, הם שעיצבו מאוחר יותר את דמותו כחייל. אותה רוח עצמה הביאה אותו לסיום קורס הקצינים כחניך מצטיין. נדמה, כי עשה זאת כדי להוכיח לעצמו, יותר מאשר לזולתו, כי הוא מסוגל להתגבר על כל אתגר בדרכו. כמעט שלא אמר מלה על תקופת הקורס והסתפק בכך, שעמד בהצלחה בקשיים. בדרך כלל סיגל אריק לעצמו אישיות מסוגרת מעט, רצינית ונוקשה, אך אנחנו, חבריו הקרובים, היכרנו גם את אריק שמתחת למעטה הרצינות והקשיחות - אריק בעל הלב הרגיש והחם.

עד לזמן האחרון לא הרבה לדבר על עצמו, אך בחופשותיו האחרונות החל מדבר בהרחבה על הרגשותיו ושאיפותיו: הוא העדיף לרקום תכניות לעתיד לאחר שישתחרר מהשירות. לאחר שינוח כראוי וישתחרר מן המתח בו היה נתון בחדשיים האחרונים, תכנן להתחיל את לימודיו באוניברסיטה ולבנות את דמותו כאזרח".

מפקד יחידתו כתב להוריו מכתב תנחומים ובין השאר כתב לאמור: "אותו יום נסע, כבכל בוקר, כשהוא מפקד על יחידת טנקים המלווה את הסיור מצפון לקנטרה ובשעה 12 בצהרים נתקל הסיור במארב מצרי, בו נפגע הטנק פגיעה ישירה מבזוקה. כחצי שנה שירת אריק ביחידתי. בתחילה כמפקד מחלקה ואחרי כן כסגן מפקד פלוגה והיה קצין מעולה, נאמן וישר, אשר חייליו העריצוהו ומפקדיו חילקו לו מחמאות. לקורבן כבד נדרשנו ומי יודע מה צופן בחובו העתיד".

להנצחת זכרו היקר ניטעה חורשה בהרי ירושלים בגבעת בית-הספר החקלאי "עין-כרם"; הוקדש אולם ב"בית החייל" בירושלים; הוקם חדר גנרטורים ב"מגן דוד אדום" שבירושלים; הוצאה חוברת בשם "אריק"; שמו ותמונתו מובאים בחוברת "פלוגה ל' משתחררת"; ג'ייסי ישראל עורכת מדי שנה בשנה תחרות וניתן על שמו פרס "איש-השנה הצעיר".

בניית אתרים: