תפריט נגישות

רס"ל יהודה איבי ז"ל

יהודה איבי
בן 26 בנפלו
בן מרים ומרדכי
נולד בצפת
בכ"ה בניסן תש"ז, 15/4/1947
התגורר ביסוד המעלה
התגייס ב-10.11.1965
שרת בחיל השריון
יחידה: ''עוצבת ''ראם''
נפל בקרב
בי"ב בתשרי תשל"ד, 8/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: חושניה
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: צפת - ישן
חלקה: 2, שורה: 3, קבר: 8.
הותיר: אישה ושני ילדים

קורות חיים

יהודה, בן מרים ומרדכי, נולד ביום כ"ה בניסן תש"ז (15.4.1947) בצפת, וסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי ממלכתי א' בצפת ובבית-הספר החקלאי בנהלל. כבנו של אחד מפעילי ההגנה והפלמ"ח וכנצר למשפחה שישבה חמישה דורות בצפת, ספג יהודה מילדותו את אהבת הארץ בכלל ואת אהבת הגליל בפרט. אווירתה המיוחדת של העיר צפת קסמה לו והוא היה קשור מאוד לעירו. בבית הספר היה תלמיד מצטיין, חרוץ ושקדן. הוא ריכז את פעולות הגדנ"ע בבית-הספר התיכון שלמד בו ועמד תמיד במרכזה של כל פעילות חברותית. כן אהב לטייל במרחבי הגליל והכיר על בוריים את שביליו ואת נתיבותיו של הגליל העליון.

יהודה גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1965 והוצב לחיל השריון. הוא היה שריונאי מעולה וסיים בהצטיינות קורס מפקדי טנקים. ברבות הימים נהיה חייל לוחם ותיק-קרבות ובעל נסיון רב. הוא השתתף במלחמת ששת הימים, ולחם בטנק החוד של הכוח שפרץ לסיני. השתתף בקרבות מלחמת ההתשה ובפעולות צה"ל בסמוע, בכאראמה ובחזית הצפון. הוא היה צנוע ולא דיבר כמעט על מעלליו בצבא, אולם חבריו היללו ושבחו את אומץ-לבו, את דבקותו במשימה ואת הצטיינותו באימונים ובקרב. בכל הקורסים היה חניך מצטיין; כמדריך וכמפקד טנק דאג לחניכיו ולחייליו בתנאי שדה קשים ביותר והצוות שלו היה תמיד הראשון והמצטיין ביחידה. אך אף-על-פי שהיה לוחם מעולה וותיק-קרבות, לא חדל להדגיש, כי הוא מעדיף את הטרקטור על הטנק.

יהודה אהב את האדמה ואת עבודת האדמה. הוא למד, קרא והתעניין בכל הקשור בתחום החקלאות, את חלומו הגשים כאשר הקים לו ולמשפחתו בית ומשק ביסוד-המעלה. הבית היה מוקף עצים ופרחים, והמשק החקלאי פרח ושגשג; ושם השכיל יהודה לחנך את ילדיו לערכים שעליהם חונך הוא - ערכים שהיו עיקר ותמצית בחייו: אהבת האדמה והארץ, אהבת הטבע והחקלאות בגליל. תמיד התגעגע למשפחה ולבית, למשק ביסוד המעלה, לצפת ולגליל. הוא היה איש-משפחה נפלא, בעל אוהב ודואג ואב טוב ומסור, אשר החיים במחיצתו היו מענינים וטובים והטיולים והבילויים עמו, היו חוויה לא-נשכחת לבני משפחתו.

במלחמת יום הכיפורים היה יהודה מפקד אחד הטנקים הראשונים, שעלו לרמת הגולן כדי להשתתף בבלימת הסתערות הסורים. הוא לחם בגבורה בקרבות הבלימה הקשים, העקובים מדם. ליד שפך הירדן נפגע הטנק שלו והוא נפצע בראשו ובזרועותיו, החליף טנק, סירב להישלח לאחור לטיפול רפואי והצטרף לטנק אחר, שעליו פיקד בהמשך הקרב.

הוא נפגע ונהרג מפגיעה ישירה בטנק שלו בקרב ליד חושנייה ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בצפת. השאיר אחריו אישה ושני ילדים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי ראויים לציון כושר מנהיגותו ומסירותו של יהודה, אומץ לבו ודבקותו במשימה וכי הוא היה הרוח החיה ביחידה. מפקדיו וחייליו הוקירוהו.

דברים לזכרו וקווים לדמותו של יהודה פורסמו בספר "לזכרם", שיצא לאור בצפת, לזכר בני העיר שנפלו במערכה.

בניית אתרים: