תפריט נגישות

סג"מ יואל אברהם אנג'ל ז"ל

יואל אנג'ל
בן 20 בנפלו
בן רבקה וליאון
נולד בחיפה
בט"ז בטבת תשי"ד, 22/12/1953
התגייס ב-אוגוסט 1972
שרת בחיל השריון
יחידה: גד' חי"מ 134
נפל בקרב
בי"א בתשרי תשל"ד, 7/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: חושניה
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: חיפה
אזור: ב, חלקה: 3, שורה: 6, קבר: 4.
הותיר: הורים, אחות ואח

קורות חיים

יואל (אברהם), בן רבקה וליאון, נולד ביום ט"ז בטבת תשי"ד (22.12.1953) בחיפה ולמד בבית-הספר הריאלי בחיפה. כשהיה בן שבע נסע עם הוריו לחו"ל, ואת לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר על שם סלומון שכטר בניו-יורק, שם גם החל בלימודיו התיכוניים. אחרי-כן חזר ארצה וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון הריאלי בחיפה.

הוא היה תלמיד רציני ואהוב על חבריו לכיתה. בבטאון בית-הספר בו למד בניו-יורק נכתב (בתרגום חופשי): "...חבר טוב שמעולם לא הכביד, אך תמיד נהנית להיות בחברתו; אח לכלנו וחבר, שלאחר כל משחק כדורגל הזמין את שני הצדדים היריבים לביתו, מקום בו אכלנו וצחקנו ותמיד בילינו נהדר; בן מסור למשפחתו; בעל יכולת נפלאה להעניק הרגשת ביתיות, הן בניו-יורק והן בחיפה, מקום שם ביקרו אצלו רבים מאתנו ושאליו הזמין את כולנו שוב ושוב; הוא היה יואל, אותו למדנו כלנו להכיר ולהעריץ כשהיה עמנו...".

יואל היה ספורטאי מעולה, ואהב בעיקר טניס-שולחן. הוא הקדיש חלק נכבד מזמנו הפנוי לשחייה, לרכיבה על אופניים ולרכיבה על סוסים. כמו כן עסק במלאכת יד וביחוד במלאכת הנגרות. חבריו העריכו את יואל כאדם בעל ערכים נעלים, גלוי לב וישר, ותכונות אלה חיבבו אותו אחרי-כן גם על מפקדיו ועל חבריו ליחידה בצה"ל.

יואל גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1972 והתנדב לחיל הים, אך כבר בימים הראשונים לשירותו החליט להצטרף לחיל השריון, בעיקר משום שאחיו היה קצין בחיל זה. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורסים לתותחני טנקים, למש"קי טנקים ולמפקדי טנקים, נשלח לקורס קציני אג"ם, אך לא הספיק לסיימו.

כשפרצה המלחמה היה יואל בחופשה בביתו, ומשלא הצליח למצוא את יחידתו, הצטרף ליחידת מילואים ומילא תפקיד של טען-קשר בצוות טנק.

ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), בקרב שניטש ברמת הגולן, דרומית-מערבית לצומת חושניה, נפגע הטנק שלו ויואל נהרג.

הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה.

השאיר אחריו הורים, אחות ואח לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן-משנה.

על קברו אמר מפקד הפלוגה בה לחם: "...חפשת את המלחמה בתחושה של 'לא להישאר מאחור' ברגעים כה מכריעים, אולם לא ששת לקרב".

ידיד שהכירו בחיפה עיר הולדתו, ובעת שירותו הצבאי,כתב: "...את יואל היכרתי כחבר מהכרמל, כאדם אהוב בחברה, בחור כארז ויפה תואר. את ההיכרות העמוקה יותר עשינו בצבא...תמיד הסתדר עם כולם, ואף פעם לא נזקק לעזרת אדם. היה חייל ממושמע, רציני ואהוב על מפקדיו.

אחד מחבריו כתב: "...יואל, רגיש לצדק היית / קנאי ליושר / עומד לימינו של נרדף ונדכא / יואל, חבר ורע היית לכולם / ומי לא אהבך מבין קרוביךומכריך?/ קורן ומקרין סובבת בין כולנו..."

הוא היה מלא אהבת חיים ושמחה, אוהב אדם ואח לכל.

ידיד משפחה כתב להוריו:"...יואל תמיד הצטייר בעיני כסמל לשקט נפשי, לשלווה, לחום רב; בעל עיניים נבונות וטוב לב. היתה בו עדינות נהדרת וגאווה יפה...".

הוריו בנו לזכרו חדר מוסיקה בבית-הספר הריאלי בחיפה, שם למד.

בניית אתרים: