תפריט נגישות

סרן משה פינקלשטיין ז"ל

משה פינקלשטיין
בן 29 בנפלו
בן זלדה ויהושע
נולד בחיפה
בי"א באייר תשי"ג, 26/4/1953
התגורר בחיפה
התגייס ב-אוגוסט 1971
שרת בחיל התותחנים, חטיבת הנח"ל
יחידה: עוצבת עמוד האש - מפקדת האגד, גד' 932
נפל בקרב
בג' בתמוז תשמ"ב, 24/6/1982
במלחמת שלום הגליל
מקום נפילה: מנצוריה
באזור לבנון
מקום קבורה: חיפה - חוף הכרמל
אזור: ב, חלקה: 5, שורה: 9, קבר: 6.
הותיר: הורים, אח ואחות

קורות חיים

בן זלדה ויהושע. נולד ביום י"א באייר תשי"ג (26.4.1953) בחיפה, למשפחה מוותיקי העיר. בפי בני משפחתו הוא כונה "מושיק".

משה למד בביה"ס היסודי "אורים" וסיים את חוק לימודיו בביה"ס הריאלי העברי בחיפה, במגמה הריאלית. הוא בלט מאד בכשרונותיו, ובפרט בתפיסתו המהירה וביכולת החשיבה המופשטת. בתקופת לימודיו התיכוניים היה משה פעיל בתנועת הצופים והיה מקובל מאוד על חבריו ומיודעיו בשבט "המשוטטים"; בפיהם היה מכונה "פינקי". באותה תקופה אף השתתף באליפויות נוער בשחמט, בהן זכה במקומות ראשונים.

משה גוייס לצה"ל באוגוסט 1971 והוצב לחיל התותחנים. בחיל עבר קורס משנים טכניים, קורס מודדים, קורס מכי"ם ולבסוף קורס קציני אג"מ וקורס קציני תותחנים. במלחמת יום הכיפורים שימש משה כקצין תצפיות קדמי והגיע עם יחידתו עד לאבן הקילומטר ה-101 בכביש סואץ-קהיר. תפקידו חייב העזה וסיכון רב. בין השאר, הביא ללקיחתם בשבי של מאות חיילים מצריים, שניקרו בדרכו בעת שנסע בג'יפ בודד. משה המשיך לשרת כקצין תותחנים בשירות קבע, בתפקיד פיקוד והדרכה, עד מרס 1975.

לאחר מכן פנה ללימודי הנדסה ב"טכניון" בחיפה. בסמוך לתחילת לימודיו הוא עבד (כשנה) במספנות בנמל אילת ובעת לימודיו היה בין מקימי המצפה התת-מימי באילת. משה למד בפקולטה להנדסה אזרחית מ-1975 עד 1979. בשנה האחרונה ללימודיו הצטרף למשרד המהנדסים "בלשה ילון" בחיפה, במסגרתו עסק בהנדסה סביבתית. לאחר תום לימודיו עבד כמהנדס באותו המשרד ועסק בתיכנון ובפיקוח על פרוייקטים בעבודות עפר, כבישים, מים, ביוב ומתקני-טיהור. במסגרת עבודתו תיכנן משה תשתית ליישובים חדשים ולמיצפים בצפון הארץ, עליהם נמנים לוטם ורמות-ליבנים בגליל, שעל ואורטל בגולן. כמו כן הכין משה תכניות אב למים ולביוב בכפרים הערביים יפיע, דיר-חנא, עראבה וסכנין שבגליל, בכפר הנוער מאיר-שפיה ובעוספיה שבכרמל, באתר גמלא שבגולן, בעיירה בית-שמש ובמיתחם התיירות הצפוני בטבריה. בישובים החדשים נטל חלק פעיל בכל שלבי התיכנון וההקמה, עד לעלייתם לקרקע. ברמות ליבנים הביא משה להקמת הישוב במקומו הנוכחי, הצופה לבקעת גינוסר, לארבל ולנחל עמוד. זאת, על דעת המתיישבים ותוך שינוי במפה המקורית של המוסדות המיישבים. מושב רמות-ליבנים עלה לקרקע ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה בלבנון.

בשנת 1982 החל משה לעבוד במשרד המהנדסים "כרפר" בחיפה. במסגרת זאת תיכנן תיכנון ראשוני של הידרו גנרטורים קטנים, להפקת חשמל בערוצי הגליל העליון המזרחי ובקעת בית-שאן - מקורות אנרגיה שלא נוצלו עד כה. הפרוייקטים הבאים, אותם לא הספיק להשלים, היו פיתוח חווה חקלאית במצרים (סמוך לאיסמעיליה) ובדיקת ההיתכנות של ניצול אשפה לייצור אנרגיה. במקביל לעבודתו כמהנדס - למד משה בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון, לקראת תואר שני בניהול תעשייתי. משה שפע שמחת-חיים והירבה לטייל טיולים רגליים בארץ ובסיני, הן בלווית חברים והן כפעיל בחברה להגנת הטבע. הוא אהב לרקוד ריקודי-עם, השתתף בלהקת הסטודנטים של הטכניון ושימש כמדריך לריקודי-עם. טוב לבו ומזגו הנוח היקנו לו ידידים רבים מספור. משה גוייס למלחמה בלבנון, בעת ששהה בטכניון. עד לאותה מלחמה, שירת תקופות ממושכות במילואים, כקצין ביחידת תותחנים. הוא אף סיים בהצלחה קורס קציני מודיעין בעת שירותו במילואים, לפני פרוץ המלחמה בלבנון.

ביוני 1982 לא גוייס ליחידתו הקבועה, אלא לחטיבת שריון שלחמה בציר המרכזי. הוא השתתף בקרב בעין זחלתא, כקצין שיתוף ארטילרי (קש"א) בחטיבת השריון. בקרב זה נפגעו קציני השיתוף הארטילרי של חטיבת הנח"ל, ומשה עבר למלא את מקומו של הקש"א בגדוד נח"ל. הוא נפל ימים אחדים לאחר מכן, בכפר מנצוריה, ביום ג' בתמוז תשמ"ב (24.6.1982). הוא נפגע בהפגזה סורית, בעת שתידרך את המפקדים בשטח, בקרב על כביש בירות דמשק. משה הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. השאיר הורים, אח ואחות.

במכתב התנחומים למשפחה השכולה, כתב שר הביטחון שמשה היה "קצין טוב ומקצועי, בעל מוטיבציה גבוהה לעבודה, עם הרבה שמחת חיים. קצין שהיה אכפת לו". מפקד יחידת הנח"ל שאליה צורף בתקופת המלחמה כתב: "ראיתי את משה במהלך ימי הלחימה שקדמו לנפילתו, ראיתיו במרצו הרב, במסירותו ובאומץ ליבו, תמיד עם הראשונים, מטווח האש בדייקנות, בשלווה ובביטחון רב". הוריו הרימו תרומה לזכרו לישיבת "משכן יעקב" בחיפה. חבריו ללימודים קבעו תבליט-זכרון בבנין הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון. חבריו לעבודה קבעו שלט-זכרון במושב רמות-ליבנים, במקום הנשקף אל הכנרת.

בניית אתרים: