דוד היה מוותיקי הפלוגה והכל הכירו אותו כמפקד מסור לאנשיו ונאמן לתפקידו. התנדב יחד עם פלוגתו לחלץ פצועי גדוד הטנקים ופלוגת הסיור ששכבו למרגלות רכסי קבטיה. למרות שידע היטב על יתרונו של האויב בטנקים ובחיילים התנדב לחילוץ אחים לוחמים והצלת חייהם. תוך כדי חילוץ הפצועים, תחת אש מדויקת ויעילה של כ -20 "פאטונים" וכוחות רגלים, נפגע הזחל"ם שעליו פקד והוא ושני חיילים נוספים נהרגו במקום.
סמל דוד אסייג גילה בקרבות גבורה, עוז רוח, דבקות במטרה ותושיה. התנהגותו בשדה הקרב היתה מופתית והיא עשוייה לשמש דוגמה ללוחמים אחרים. הוא סיכן את נפשו למען חבריו הפצועים, ובכך גילה אחוות לוחמים הראויה לכל שבח.